האדמו"ר מרוז'ין , הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן שנתייתם מאביו בגיל שבע עשרה {17}
מביא בספרו דבר שזכה לשמוע מאביו שאמר אותו לאדמו"ר מגור הזקן , אברהם אלטר מחבר
הספר "אמרי אמת" .
כשמשה
רבנו ירד מהר סיני נאמר בפסוק ..." וירא את העגל ומחלות ... וישלך מידיו את הלחות
וישבר אותם תחת ההר "... {שמות לב',יט'}
אומר
על זה המדרש שנמצא בכתב יד וכנראה נכחד שואה , שכל הלוחות נשתברו לרסיסי רסיסים חוץ
מאשר המילים ..." זכור את יום השבת לקדשו"... , וזאת למה מכיוון שהשבת היא חג של
הקב"ה שהתחיל מיד בתום ששת ימי הבריאה ואינו תלוי כמו מועדים אחרים , בקביעת בית
הדין לפי הירח , הרי יש לו קדושה קמאית כי כבר נאמר על הקב"ה וינח ביום השביעי
בשבת הראשונה לקיום העולם ומעוצמת מנוחתו נתקדשה השבת עד סוף כל הדורות , ודבר
שנתקדש ע"י הקב"ה בעצמו לא יכול להישבר .
ולכן אפשר להבין את תפילת ... " ישמח משה במתנת
חלקו ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת "... { שחרית של שבת מתוך
תפילת שבע } פירוש הדברים לפי המדרש שמשה שבר את שני הלוחות עד דק וזו הלשון הוריד
בידו לשון רדידה דהיינו שבירה מוחלטת ובכל זאת ..."וכתוב בהם שמירת שבת "... וזה
נשאר כתוב ולא נשבר כמו היתר , ולכן , הייתה שמחתו של שמשה על השבת .
דניאל בת – שבועות סהרין,
פרשת השבוע - נושאים ועיונים