אחרי
מעשה העגל התפלל משה רבנו לקב"ה שיסלח לעם ישראל כמו שנאמר בפרשת כי תשא שאחרי פר'
תצוה {שמות לב',לב'} ..." ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת "...
היינו תוציא אותי מהתורה שלא ייזכר שמי אם לא תסלח לעם הזה .
הקב"ה
אכן סלח בסופו של דבר כפי שנאמר ..." סלחתי כדברך "...{במדבר יד',כ'} אבל העניש את
משה על הביטוי החריף שלו ושמו אינו מופיע בפר' תצוה . בעומק הדברים ובפנימיות התורה
משה אכן לא מופיע בשמו בפרשת תצוה, אולם בסוף הפרשה אחרי סיומה יש את סימני המסורה
, ושם נאמר על פרשת תצוה "קא' פסוקים סימן מיכאל" , והמובן הפנימי והעמוק של
הדברים הוא , שאכן שמו של משה לא מופיע בפרשה זו , אבל בכל זאת רוחו , נשמתו ,
ופנימיותו מופיעים . שהרי כמו שמשה היה המנהיג , האפוטרופוס , והדואג לישראל עלי
אדמות , הוא הוציא אותם ממצרים , הוריד את התורה וכו' . כך בשמים בין המלאכים מיכאל
השר הגדול הוא המנהיג , האפוטרופוס והדואג לישראל , כמו שנאמר בעמוד האחרון של מסכת
מנחות ..." מיכאל השר הגדול עומד ומקריב קרבן "... היינו מנהיגם של ישראל בשמים .
והנה נשמתו הענקית של משה רבנו מקפלת בפנימיותה את השר מיכאל , והדבר מופיע באותיות
הפנימיות של השם משה , כלומר:
מם
, שין , הא , וכאשר מחברים יחד את כל האותיות הפנימיות של השם משה
נקבל , ם = ארבעים {40} ין = שישים {60} א = אחד {1} ויחד הם מאה ואחד {101}
וזה בדיוק צירוף האותיות של השר מיכאל מ = ארבעים {40} , י = עשר {10} , כ = עשרים
{20} , א = אחד {1} ל = שלושים {30} , יחד הם מאה ואחד {101} , פירושו של דבר שבתוך
פנימיותו של משה שוכן השר הגדול של ישראל בשמים מיכאל , ולכן אומרת המסורה שבפרשת
תצוה , שלא מוזכר בה כאמור שמו הגלוי של משה , ובכל זאת יש רמז לשמו ע"י קא' פסוקים
בפרשה סימן מיכאל .
על עצם מחילת הקב"ה על דבריו של משה בפרשה הבאה ,
אפשר להעיר כי הדבר דומה לרחמי האב על בנו אשר אפילו אם מכעיסו לעיתים עד שהאב נוזף
בו אולם בתוך הנזיפה עצמה כבר יש את המחילה , כמו שאנו מתפללים ומבקשים ..." כרחם
אב על בנים כן ירחם י.ה.ו.ה עלינו "...{מתוך תפילות ראש השנה ויום הכיפורים} .
דניאל בת – שבועות סהרין,
פרשת השבוע - נושאים ועיונים