נצטט כמה
מאמרים מסיפורו של רבי יעקב לוגסי שליט"א בר לבב.
בתחילת
דברינו עלינו להגדיר מהי "שנאת חינם".
רבים
טועים וחושבים, שגדר שינאת חינם – לשנאת אדם בחינם, כפשוטו. דהיינו, כששואלים
אותך למה אתה שונא את פלוני – תשובתך: תאמין לי שהוא לא עשה לי כלום, ואיני מבין
בעצמי למה הוא לא מוצא חן בעיני, ואני שונאו.
זוהי
ודאי שנאת חינם. אמנם לא זה בלבד גדר שנאת חינם שעליו חרבה ירושלים ועדיין אנו
בגלות נוראה וארוכה בעבורה – גדר שנאת חנם הינו, אף אם הרע לך חברך ופגע בך
בממונך או בכבודך. ואם תשאלני, למה אם כן נקראתי "שונא חינם", הרי יש לי תשובה
וסיבה על מה אני מתמלא שנאה – התשובה לכך היא: היות ואין זו סיבה מספקת כלל לשנוא
יהודי ולאחל לו איחולים בישין על מה שעשה לך. התורה לא מצדיקה לשנאת רק את הרשעים
המכעיסים את ה', המינים והאפיקורסים, ותו לא. וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים
קלט, כא): "משנאיך ה' אשנא", הינו המשניאים את ה' ומחטיאי הרבים. אבל אדם שעדיין
אינו מושלם במידותיו ועושה טעויות, השנאה כלפיו היא ב"חינם", כי לא מגיע לו
לשנאתו בשל כך.
וכמו
שאמר ה"חזון איש,: וכי כל כך קל לעבוד על המידות, על הגאווה, הקנאה והתאוה, שכל
אדם דורש זאת מחברו – לא מעצמו?! את עצמו הוא מבין יפה מאוד ודן לכף זכות מלאה,
ובצדק גמור מצדיק את מעשיו, אבל מחברו דורש להיות מוסרי, בעל מידות טובות, והרי
זו עבודה של כל החיים – וכל זה ואולי. ואם כן, אם נכשל חברך במידה רעה נגדך – זו
סיבה לשנאתו?! וכי קל להיות בעל מידות טובות? תבין גם את חברך, שעדיין אינו מושלם
במידותיו, כמו שאתה לא מושלם.
ולצערנו,
בעוון שנאת חינם מאריכים אנו גלותנו, וכמו שכתב הגאון החיד"א (דברים אחדים דרוש
ו) ואיך אנו אומרים "כי לישועתך קוינו כל היום" ושנאת חינם עדיין בנו?! אוי
ואבוי, כי זה דומה לנוטע אילן – בידו גרזן לחתכו ולשרשו, וכה מעשהו יום יום. עד
כאן לשונו.
בקונטרס
זה הבאנו דוגמאות חיות, והשתדלנו לפרט אותם בהרבה פרטים, אולי ימצא הקורא את עצמו
בחלק מהם, ולפחות באחד מהם, ויחנך עצמו לדון לכף זכות ולהרחיק שנאת חינם, ובכך
נשתדל לתקן עוון זה ולו במעט, ונחיש לעצמנו בכך את הגאולה.
הגמרא
אומרת, בית דין שהיה חורץ דינו של אדם למות על עוון שבת או עריות פעם בשבעים שנה
היה נקרא "בית דין קטלני". משום שאמנם עשה אדם עברה החייב עליה מיתה, אבל על בית
הדין היה מוטל להפך בזכותו בכל מיני אפנים שונים כדי שלא יומת בפועל, ואם ארע
שפעם בשבעים שנה היה בית הדין נצרך להמית מישהו, היה מכונה בשם "בית דין קטלני".
נתבונן!
אדם עבר
עברה שהתורה החליטה עליה עונש מיתה, ואם כן, יש לבית הדין את כל הסיבות להרגו,
ואף על פי כן אין רוח חכמים נוחה מאותו בית דין שחורץ משפטו של הנדון, ולו אף פעם
בשבעים שנה. וכאן השאלה:
אדם הבא
לריב עם רעהו או עם שכנו, אשה עם רעותה וכדומה, הכיצד יתכן להתמלאת בשנאה אחד
לשני ולאחל לשני קללה מאיזה מקרה או התנהגות שתהיה?! מי אנו שנדון ונפסוק על מקרה
ריב כשלנו פסק דין על הזולת, פסק דין שאין לו שום סמכות הלכתית?!
הבה
ונשאל את אותו נפגע בכבודו או ברכושו מהזולת:
נפגעת
מחברך – נכון. יתכן והפגיעה בכבודך היתה קשה, ההפסד ברכושך היה גדול. מההקפדה
והשנאה שמשתוללת בקרבך, הנך מאחל אף את הגרוע ביותר לחברך. נניח, חס וחלילה, שמעת
שלמחרת ארעה תאונת דרכים לחברך שפגע בך ונדרס למות – מה תהא מחשבת השונא? מגיע
לו! אדם רע כזה, חסר דרך ארץ – זה מה שצריך לקורא לו. ה' העניש אותו בגלל שהוא
בייש אותי, הפסיד את ממוני. ועוד מחשבות דומות לאלו.
כלומר,
אתה מצדיק עונש גזר דין מוות על פלוני אשר פגע בכבודך. אתה מצדיק את גזר הדין על
אשתו שצריכה להיות אלמנה, בניו יתומים, הוריו שכולים, וכל משפחתו צריכה לסבול
חרפת מסכנות כל ימיהם בצער וביגון, שנים על שנים, ואילו אתה – שלו ורגוע: פלוני
שפגע בכבודי ובממוני נהרג, וברוך המקום שהרגו...
היש לך
אכזריות גדולה מזו????
עד היכן
השנאה והקנאה יכולים להוריד את האדם לשאול תחתית. אדם מסוגל לאחל מוות אכזרי
לחברו ולמקורבו, ואולי גם לאחיו ולאחותו, מסיבה שטותית של פגיעה בכבודו או מאיזו
סתם תאוה שהוא מתאוה לה ופלוני חוסם את דרכו. יכול הוא להיות שלו ורגוע ממפלת
אויבו ומכל הצער הכרוך בכך לסובבים אותו, רק בשביל שהוא יבוא על סיפוקו האכזרי
והתאותני.
רבונו של
עולם!
אפילו
הקדוש ברוך הוא יש לו כף מאזנים שבה הוא מחשב משקלן של מצוות האדם לעומת עונותיו,
ולפי זה הוא דן אותו. ואם רובו זכויות – דנו לחיים. כלומר, אדם יכול להכעיס את
בוראות פעמים רבות, אולם אם משקל זכויותיו לעומת עונותיו רב הוא גוזר לו הקדוש
ברוך הוא חיים.
ואלו אתה
– בעברה אחת שחטא לך חברך, כבר הנך חורץ דינו למיתה ללא פשרות, ואין ברצונך
שתעמוד לו שום זכות מזכויותיו, ולא תהא מוכן להיות רגוע ושליו עד שיבוא על עונשו
שפגע בכבודך או בממונך.
הקדוש
ברוך הוא לא פוסל אדם בשביל עוון, כי הוא רואה גם את הטוב שיש באותו אדם, ואיך
אתה מרשה לעצמך להיות דין הנוגע בדבר, שהרי אתה דן אותו ביחס אליך. וכי אדם יכול
להיות דיין על עצמו?! ועוד הנך גוזר עליו משפט מוות ודנו כחייב, ללא התייחסות כלל
לצד הטוב שבו.
האם כך
הקדוש ברוך הוא מתנהג אתך שאתה כך מתנהג עם חברך? ואולי אם כך תדון את חברך – כך
ידונו אותך???
השנאה
והקנאה הן אש אוכלת!
הנה,
רואים ושומעים אנו על אנשים הלוקים במידת השנאה או בהקפדה עד כדי אשר מתגלגלים
המה על מטותיהם לילות שלמים ללא שינה כשלבם בוער על עלבונם. אינם מסוגלים לפעמים
גם לאכול. אין להם מצב רוח, שמחה ונחת מכל אשר להם. רק נזכרים באותו פוגע, נסחבת
מחשבתם לרצון לנקמה ושוכחים את כל מה שסביבם, ובזה נתפס כל עולמם, איך הוא פגע
בי....איך הוא דיבר אלי...מי הוא שכך העז לפגוע בי? אני חייב להראות לו מי אני,
אני חייב ללמדו לקח. ובפרט אם הוא משתף בצערו אחרים – כמה לשון הרע ומחלקת
ורכילות מתלקח מכך.
הלא
שמענו במשכנות ירושלים עיר הקודש מקרה נורא על אב ובנו שרצחו נפש של שכן על ריב
החנית רכב.
ריבונו
של עולם!
על זה
מגיע עונש רצח?! מי פסק להם פסק זה? הלא רק יצר התאווה והנקמה והשנאה! וגם אדם
שלא רוצח בפועל, אבל במחשבתו מאחל חולי או מוות לחברו – דינו כמו רוצח. שהרי
מצידו, אם יבוא מישהו ויכה את חברו נפש – מה טוב ומה נעים, הזו לא אכזריות של
רציחה?!
פעמים
שאצל ידידים מתעורר ויכוח, וכרגיל – כל אדם אוהב להתעקש שיקבלו דעתו. מידה זו
נובעת מגאווה: מה פתאום שאני אהיה מנוצח וחברי מנצח?! ולכן לא מנסה אפילו להתבונן
בדברי חברו ובדעותיו, ולפעמים נסחפים לסערה ופליטת מילים שלא בדרך ארץ, ואפשר
שמדבר קטן, ויכוח של מה בכך, לקלקל יחסים טובים.
עלינו
להתבונן!
חז"ל
אמרו, כשם שפרצופיהם של בני אדם אינם דומים, כן דעותיהם אינם שוות. כל אחד נולד
בהשקפה אחרת, בדעה אחרת. ועוד אמרו חז"ל באבות: ואל תאמרו קבלו דעתי, שהן רשאין
ולא אתה, וזה אפילו בדברי תורה, וכל שכן בדברים בטלים. ואם כן, מה לך לקצוף
ולהקפיד עד כדי שנאה? תבין שזה נובע מגאוותך, שהנך דורש שישתוו איתך אחרים ויכנעו
לדעתך. ואם כן, החסרון הוא בך ולא בחברך! ובפרט שאדם קרוב אצל עצמו, ומחמת הנגיעה
שקרוב הוא לעצמו משוחד הוא להצדיק את דבריו, ומתעצל מלרדת לעומק מחשבת חברו שאולי
צודק הוא יותר ממנו.
ויוכל כל
אדם לנסות זאת, לשבת פעם או פעמים בנחת, להתפשט מסברת עצמו, ולהשתדל לירד לעמוק
סברת חברו, ויראה פעמים רבות שאכן יתכן וטועה הוא לפחות בחלק ממה שחשב.
"כל מי שיש לו ענוה ושפלות, הקדוש ברוך הוא מגדלו ומנחילו חיי עולם הבא, שאין לך
מידה טוב כענווה"
(אותיות דרבי עקיבא).
מאת הרב אריה קרן,
hrikeren@netvision.net.il
מתוך האתר "רבי"
www.rabi.co.il
-
יהדות
מאת הרב אריה קרן:
ברית מילה
תפילין
מעשר
קריאת שמע
ביכורים
נטילת ידיים
לא
תחמוד
שנאת חינם
אהבת הנותן למקבל
מערת המכפלה
לשון הרע
חזרה לדף
יהדות וקבלה
לראש הדף
לקבלת תחזית
