דברים פרק כב
פסוק
ט
לֹא-תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר
תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם:
"פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה" עולה במנין "פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ
הַחַיִּים וְאָכַל" בסוד "וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן".
העין היא עין הבאר ויצא החוצה ממנה. בשעה שגוף זר חדר אל העין יש להוציאו
בזהירות, משום ששורף הוא את המקום. כאמור יש להרחיקו ולשטוף את העין. אז משיבים
את הדמעה למקום.
בצורה הפשטנית אין לזרוע גפן עם צמחים אחרים יחדו. מן הגפן מפיקים יין אתו מקדשים
ביום שבת. עירוב קדש בחול (צמחים אחרים) אסור בתכלית.
בכלל
עם ישראל נמשל לגפן.
על
מנת להפיק יין מהגפן יש להביא אותו לרקבון ולתסיסה (אלכוהול). אחוז מסויים מקובל
מאפשר ניצול מירבי של היין ואיכותו כמו טעמו יעמדו לחיכו של אנין הטעם. עת
ההחמצה-רקבון עוברים את המותר הכל עולה בבחינת "פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה"
והמטרה נחטאה.
הסוד
הוא עירוב שני כוחות שאינם ממינם מולידים פגיעה חמורה בטבע. בדומה לשיבוט או
התערבות יד אדם במעשה הטבע. העדר יראה ועד גילוי עריות.
בהקבלה למחלת הסרטן (נגע-נגף) התא-גרעין מובנה על תמצית שמקיפה אותו, היא מערכת
הגנה מקיפה. ברגע שהתמצית נפגעה הקליפה הסובבת את הגרעין חשופה לגורם זר (הוא
הרע) החודר פנימה, בהתאמה לזרעון המבקש לחדור לביצית.
אזי
כשהרע זכה בנתח הוא פוגם בשלמות התא-גרעין שמשקלו החשמלי עומד על 70 (יחידת אמפר)
וזה הגרעין ממהר להגיב בדרסטיות עת הוא מקבל הוראה להשמדה עצמית על ידי שהוא
מפחית את העוצמה עד למתחת ל40, זו נקודה קריטית סופנית בבחינת "תמות נפשי עם
פלשתים".
(חומר למחשבה, המח מבקש חמצן מעושר בשיעור 20 אחוז. הידים מבקשות חמצן מעושר
בשיעור של 10 אחוז. ותאי הגוף חיים על 7 אחוזים. דווקא בשעה שנמצא תא פגום משום
מחלה הרסנית שפגעה במערכת החיסונית התא יורד לשיעור חמצן של 1 עד 3 אחוז. כמו
יודע להסתפק במועט על הצד השלילי. יוצא שאם מבקש האדם להבריא נדרש הוא להעלות את
רמת החמצן בתא הפגום לשיעור תקין פלוס, קרי 7 פלוס).
כידוע הרע חודר עד אמא בינה שבבריאה. והריפוי במצב זה יכול להתרחש רק עם אבא חכמה
יבודד את הרע במקום.
להזכירכם צפורה בצעה תיקון ברית עת המלאך בקש להרוג את בנה. אז וירף מעל בנה וסר
מלאך המות מהמקום.
מלא"ה היא הגרן בה נאגר כל המטען בבחינת מוחא סתימא הוא כח"ב.
כשיש
הצלה "כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" הכל
מתרחב שוב עת הרע מוקף ומבודד, אינו יכול עוד להרע.
ישעיה פרק יא
פסוק
ט
לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה
אֶת-יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:
"חיל בלע ויקאנו" בא משימוש של ספירת החכמה לשם רוח והצלה. אז
מתקיים מחדש גבול, הוא "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ", נוצר מסך
בבחינת פרכת ופרגוד, נולד בידוד, והחיים שבים למסלולם.
בראשית פרק ג
פסוק
כב
וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב
וָרָע וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי
לְעֹלָם:
איוב
פרק כ
פסוק
טו
חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵל:
"חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ" (ר"ת חב"ו) בבחינת יו"ד-ע' עץ החיים שאין לערב עץ
החיים עם עץ הדעת.
חב"ו
עניינו ניפוי קמח מפסולת, קרי, הסתר וגילוי קליפות קדושות משרשיהן.
זכרו, יונה שהדג הגדול בלעו והקיאו ליבשה.
במדבר פרק טו
פסוק
כ
רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן
תָּרִימוּ אֹתָהּ:
מקור
"חיל בלע ויקאנו" מצוי ביו"ד ע"ץ החיי"ם שם הכל מתרחש. זהו גזע החיים או בשם שרש
החיים בבחינת בראשי"ת המוביל את "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה" כנגד כתר"ו-מ"ת
גר"ן ולא יו"ד-ע' עץ החיים זה עירוב עץ החיים ועץ הדעת ובהעדר וחי לעלם יעלה בו
יבאישו (ריחו) ויעלה רימה ותולעה בשם מחל"ה.
אם
תרצו ששת ימים – מייצגים על ידי עץ הדעת.
יום
השביעי-שבת – מייצג על ידי עץ החיים.
יחזקאל פרק לד
פסוק
י
כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי אֶל-הָרֹעִים וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי
מִיָּדָם וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעוֹת צֹאן וְלֹא-יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים אוֹתָם
וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא-תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה:
"וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא-תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה" בבחינת הוציא
בלעם מפיהם כנאמר "חיל בלע ויקאנו".
מערכות ההגנה של הגוף מכילים וירוסים וחיידקים ידידותיים לאדם. הם ידידותיים כל
עוד הם אינם מופעלים בשלילה. הם הרסניים ומסוכנים עד מאוד ואינם מכלים את הגוף
ללא הוראה מפורשת אחרת.
בעת
פגיעה במערכת החיסונית אלו שובקים חיים במובן משתפים פעולה עם המזיקים האחרים
(סרטן, אידס).
מערכות קטלניות אלו מגינות על הגוף דואגות לרסן ולאזן את התוקפים לבל יתרבו או
יעלו בשיעור אסור.
כשמערכות הגוף מתפקדות כיאות הם מקיפות את
התוקפים ובהדרגה ממיתות אותו עד ליציאתו החוצה (מוגלה-מורסה).
אהרון לב
הארי.