וגם
גורל הוא מזל.
ישעיה
פרק לד
פסוק
טז
דִּרְשׁוּ מֵעַל-סֵפֶר יְהוָה וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה
רְעוּתָהּ לא פָקָדוּ כִּי-פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן:
פסוק
יז
וְהוּא-הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד-עוֹלָם
יִירָשׁוּהָ
לְדוֹר
וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ-בָהּ:
מעשה
גורל מתחיל בפה האדם. יש שמקצועו של האדם יהלל פיו ויש שפיו חתום עמו וסגור. יש
הפותח את פיו לרע, ויש המוציא סתם דיבה.
פיו של
אדם הינו כליו כמו תכונותיו. אומרים סייג לחכמה שתיקה. ויש שתיקת הכבשים הפועים
מ..מ...מ.
מוציא
אדם מפיו ככל העולה על לשונו ולעיתים מוסיף וגורע כנאמר כל המוסיף גורע.
מוציא
אדם הבל פה ודבק ביושרו, במחשבותיו וגם בשקריו. ענין של אמונה.
כל
מילה ואות היוצאת מפיו של האדם וכמו נעלמה ולא שבה יכולה להיות גם מילתו האחרונה של
האדם.
פ"ה על
משקל מקו"ם.
יהושע
פרק יח
פסוק ו
וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת-הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה
וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פּה לִפְנֵי יְהוָה אֱלהֵינוּ:
פסוק ח
וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַהלְכִים
לִכְתּב
אֶת-הָאָרֶץ לֵאמר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ וְשׁוּבוּ
אֵלַי
וּפה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי יְהוָה בְּשִׁלה:
"וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פּה" אל מול "וּפה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל".
"וְהוּא-הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל" עולה במנין "וְשָׁם נִסָּהוּ" שיש בזה ניסוי וטעיה
(וגם תהיה). חשבו 'עקדת יצחק'. מעשה יונה שנפל עליו הגורל ליפול למים הסוערים ובלבד
שהספינה תתיצב.
ויש את
האורים ותומים – הינצחו בקרב אם לאו.
ויש את
אחשורוש שמכרו במשתה את היהודים להשמידם. ובעת ההיא נפל הפור הוא הגורל ובקשו
לשנותו.
ויש את
אנשי נינוה שבקשו רחמים על עירם לבל תושמד.
בל
נשכח את בלעם שבכח עיניו (גורל הולך אחרי העין) רצה לקלל ויצא מברך בפיו.
במדבר
פרק כב
פסוק
יב
וַיּאמֶר אֱלהִים אֶל בִּלְעָם לא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לא תָאר אֶת הָעָם
כִּי
בָרוּךְ הוּא:
"לא
תָאר אֶת הָעָם" כי הולך לפניו י'-פ"ה תא"ר המגינים עליו. אלו יוד(יד החזקה) פה
לאלהים ועין תא"ר משום שישראל מעל המזל.
חטאי
אדם נרשמים כל העת כמו ססמוגרף המודד איתותי לב. נרשמים גם מעשי גבורה וגילוי לב.
ולא נפקד דורות של אדם המסנגרים עליו או הבאים עליו.
נמצא
שאדם אינו יכול לברוח מגורלו
תהלים
פרק כב
פסוק
יח
אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ-בִי:
פסוק
יט
יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:
החזרת
חוב גורל כנאמר "וְאִישׁ לא יוֹנֶה חֲבלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב".
יחזקאל
פרק יח
פסוק ז
וְאִישׁ לא יוֹנֶה חֲבלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לא יִגְזל לַחְמוֹ לְרָעֵב
יִתֵּן
וְעֵירם יְכַסֶּה-בָּגֶד:
יונה
פרק א
פסוק ז
וַיּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה
בְּשֶׁלְּמִי
הָרָעָה הַזּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפּל הַגּוֹרָל עַל-יוֹנָה:
פסוק ח
וַיּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה-נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר לְמִי-הָרָעָה הַזּאת
לָנוּ
מַה-מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי-מִזֶּה עַם אָתָּה:
פסוק ט
וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנכִי וְאֶת-יְהוָה אֱלהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא
אֲשֶׁר-עָשָה אֶת-הַיָּם וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה:
פסוק י
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה וַיּאמְרוּ אֵלָיו מַה-זּאת עָשִיתָ
כִּי-יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא ברֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם:
ויש
חוב לאלהים כנאמר "כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא ברֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם".
במדבר
פרק כו
פסוק
נה
אַךְ
בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבתָם יִנְחָלוּ:
מענין
להבין את משמעות המשפט "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ" שיש ממנו בתוכו את
החלוקה.
"אַךְ
בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ" בגימטריה 1107, אחרת א'-מגן דוד המתחלק מאליו לשבעה
חלקים, כימי שבעת הימים, ואף מתחלק לי"ב נקודות איזון המתאזנות בשם הוי"ה.
יהושע
פרק יח
פסוק ו
וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת-הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה
וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל
פּה
לִפְנֵי יְהוָה אֱלהֵינוּ:
שימו
לב:
מגן
דוד מורכב מ- 12 קדקודים בנקודות החיתוך
של 6
הישרים של שני משולשים שווי צלעות.
כל
קדקוד נמצא כמובן על שני ישרים.
ניתן
להכניס בעיגולים את המספרים הטבעיים
מ- 1
עד 12 כולל, כך שסכום ארבעת
המספרים על כל ישר יהיה 26.
למה?
כי כל
עיגול משתתף בשני ישרים
2(1+2+3+4+5+6+7+8+9+10+11+12)
= 156
156 מתחלק
שווה בשווה על 6 ישרים,
לכן סכום 4 המספרים על כל ישר הוא
156 : 6 = 26
הוי"ה
בגימטריה 26.
לקבלת תחזית
