אדון
עולם מֶלֶך יהוה אֵל צבאות
מָלכָה שכינה בארצֶךָ אֵש כוכבים ניצת
מָלכָה עֲטַרתְּךָ כבודֶךָ, זָרתה כוכבים סביבותיך
ניבְּטה מלכתך בְּזוֹהרך; יפתה שכינה
הביאה אורךָ הֶחְיתה אדמתך בשלו פֵּרותיך
הֵנֶצוּ בניך מתוך אדמתְּך ונתנה שכינה ברכָּתה בחייך.
אל
מלך נאמן שֶׁבַע בריאתְּךַ ביקומיך
וברכתך שנה הבאה לעולמך
כי
נכמרו רחמיך
וחמלת כוכביך;
באה
דבורה לקבל ברכתך ופרסה שכינה כנפיה
וְזוֹהַב
לְבָנָה בפרחי שדך
אל
מלא חסד ורחמים; ונתת חיים ברחם אדמתך
כי
אדון עולמך לעולם הינך;
אשר
מלך ביקומיך
והוא
היה והוא הווה והוא יהיה בטרם בריאתך
ונוצת שכינתך עֲלֵי אֶרֶץ לבלבה
דמה
טִפטְפה כי נתנה חיים ביציריך;
ויקדה שמש אישְׁךָ וּבערה חמתְּך השחיתה עולמות
כי
בגדו בניך נטשו דרכיך הביאו הרס;
קָפחָה, יָבשָה, חָרכָה, חיית השדה
בערו
קוצים ומשחית בשדותיך..
באה
שכינתְּך רָחֲמָה דָמעָה ימים
וכיסו מימיה מוות.
אתה
זרעת חיים ושכינה שוֹלחָה לפניך ברכה
כי
נכמרו רחמיך ושמת פרי באדמתך
והשׂכָּלת למחול בניך על תאוות שכרונם להכרית חיים מן הארץ.
נאספו בציון מלאכי צבאותיך ושופר ישמע בביתך
נבנה
ביתך בחסד אהבתך זרעו צבאות שרפיך אורות רבים
להביא תקומה בארצך
וניחמה ירושלם ונבנו בתיה וידעו ברואיך
כי
אתה אל עליון אדוני צבאות ואין בִּלְתֶּךָ