מה שהיה נשמר בזיכרוני כעד,
רק התחושות של אז, אינן
עזות כעת.
כפניקס גם נשרפתי וגם לחיות
חזרתי,
את הקושי ושמחה כשני שווים
ברכתי.
אני עוזר לזמן שכמו ציפור
מופיע,
ובדרכו שלו, על מצבי משפיע.
הוא עם כנף אחת מנגב לי
הדמעות,
ועל כנף שניה מביא את
השמחות .
בוריס חנוכייב
Borishan@bezeqint.net