קריאת הרוח
/
אורנה אדרי
אל הרוח הנושבת בינות לרחשי עלי
צמרות החורש
פונה נשמתי במקצב שנשען על זכרון עמום עת אני והרוח
חוללנו כאחד
ממרומי היכל כבודו, סילסלנו בואנו לכאן למרגלות
הארץ
אשר לנו ניתנה כתשורה מה"אחד" על מנת שנקיים את משנתו שהינה כל כולה
היכל של אהבה ובין דיניה חבוי
צופנו של היקום
אשר לו אינספור פנים אך גלוי הינו בפני המתבונן אשר השכיל ולא רק תהה
בלחבוק ולהתפתל בצינורות היכליו הפנימיים
בעוד שלמולו עמד רק יוקרתו של הבורא –
פתיחת הלב בפני שכמותו
בטוהר ללא רבב
ובעת
שהבין מקומו במרחב,לבו התרחב אפיים ולו ישויות על ומלאכים מחאו כפיים
בעדנה משובבת וקריצה מסוימת ובליווי
ליטוף,
משב רענן של הרוח ההומיה
שכמותה כן אנו
אשר ברחמה של אמא אדמה כמהים לצינור השפע קרן האור
שלנו תבשר :
ששעת האיחוד כשרה וגלויה בפני כל אחד מאיתנו
אשר חפץ להתערות
בבניית מרקם אנושי אחד.
אורנה אדרי,
adariyot@013.net.il
לקבלת תחזית
