מה יש לי בעולם הזה?
אם אסתכל באמת על
עצמי ואוותר על ההתרכזות בדברים חיצוניים ולא אגדיר את עצמי לפי העבודה שלי, ולא
לפי בעלי/אשתי/הילדים, ולא לפי בעלותי על רכוש - אז, אגלה דברים מעניינים.
אגלה פתאום אדם. ישות
בעולם. אני. בלי מסכות וללא בגדים.
אני נטו.
הגעתי לעולם, גדלתי
ולמדתי וכעת אני עם כל הידע, הכישורים והיכולות שלי.
ברגעים קשים מאוד או
שמחים מאוד - כל הדברים החיצוניים ממש לא חשובים.
מה כן חשוב?
האושר הפנימי שלי.
הרגשות. השמחה העכשווית.
מה שחשוב זה האמון
שלי בעצמי.
מה זה אמון בעצמי?
עכשיו. ממש עכשיו -
מה אני חושבת על עצמי? מי אני - ענת הרפז?
אני יודעת לספר על
ההיסטוריה שלי ולחלק קורות-חיים יפים עם ציון של תאריכים, תארים ומקומות.
אבל, מי אני באמת?
אילו דברים מעניינים אותי ומה משמח אותי, מה חשוב לי בחיים, מה האמונות שלי, מה
התקוות והחלומות שלי, ומה הפחדים והחששות שלי....
ומה קורה איתי עכשיו?
מה אני מרגישה עכשיו, מה אני רוצה לעשות ולמה, איזה רגשות ומחשבות חולפות בי, איך
אני נראית ואיך אני מרגישה עם מראה שלי...
אמון עצמי, זה להיות
באמת אני. ולהיות ממש פה ועכשיו.
להסתכל עכשיו בראי
ולראות את עצמי, בלי לייפות או לשבח את המראה, בלי לשפוט. פשוט להסתכל ולאהוב את
עצמי, ולקבל את עצמי.
הדמות בראי - זאת
אני. זאת האמת. לכן, עדיף לי פשוט לקבל זאת. ולקבל זאת באהבה.
ובנוסף לגוף, יש לי
גם את כל המחשבות, הרגשות והרצונות והפחדים שמתרוצצים בי.
אז, אני מקבלת את
כולם עכשיו. אני מקבלת את עצמי. גם אם אכסה את עיניי, עדיין דמותי בראי לא תשתנה.
זאת אני. לטוב ולרע. לכן, אני מחליטה שזה לטובה. למה לא?! אני מפרגנת לעצמי: ענת
טובה! ענת נהדרת! ענת יפה! ענת מקסימה!.....
ופה מתחיל האמון
בעצמי.
מתוך הסתכלות אמיתית
על מי שאני, ומתוך בחירה לקבל ולאהוב את מה שאני רואה -
אני מתחילה באמת לקבל
את עצמי. אני מתחילה באמת לאהוב את עצמי. אני מתחילה להעריך את עצמי. ואני מתחילה
להאמין בעצמי.
אני מאמינה בעצמי כי
אני יודעת מה אני רוצה לעשות ומה חשוב לי ובמה אני טובה.
כי אני יודעת מה
הכישורים והיכולות שלי. כי אני יודעת איך אני מנהלת את הזמן והכסף שלי.
כי אני יודעת שאני
משתדלת תמיד לעשות את המיטב לי, וזה כל מה שאני יכולה באמת לעשות.
כי אני מקבלת את מי
שאני, ואת התוצאות שאשיג - יהיו מה שיהיו.
כי אני לוקחת אחריות
על חיי, ואוהבת את עצמי.
אז, כל מה שיש לי
באמת זה אמון בעצמי.
ואני מאמינה בעצמי.
באהבה,
ענת הרפז.