הדבר הראשון הרוחני
הראשון שקרה לי היה סיאנס.
זה היה ב1999 הייתי
בן 19 ועבדתי כברמן באיזו מסעדה בירושלים, במקום עבדו איזה עשרה מלצרים והיינו
חבורה מגובשת של צעירים.
היתה שם בחורה אחת
יוצאת דופן, היינו לפעמים יושבים אחרי הסגירה ומדברים על איזה סיגריה ופיצה, והיא
סיפרה לי דברים מדהימים שקורים לה. היתה לה יכולת לתקשר עם רוחות בצורה מאוד חזקה,
היא סיפרה לי שהיא היתה יושבת באוטובוס ואנשים (מתים) היו באים ומספרים לה סיפורים
מהחיים שלהם וחלקם היו מבקשים ממנה ליצור קשר עם אנשים חיים בשבילם.
היא ידעה שהיא לא
מדמיינת כי הם היו מספרים לה סודות של חברים שלה, שאחר כך היא היתה מאמתת מולם.
זה דיי הפחיד אותה,
אבל היא התרגלה. היא סיפרה לי על סיאנסים והסבירה לי שזה דרך להראות מה שהיא עושה
לאנשים שאין להם את היכולת הזאת. והיא הוסיפה שאני מוזמן לנסות לעשות איתה סיאנס כי
איתה זה תמיד עובד.
אני ממש התלהבתי מזה
והזמנתי אותה ואת כל החברה (שגם התלהבו) לעשות סיאנס אצלי בבית, כמה לילות אחרי זה
באו כולם אלי הביתה והחלנו בטקס.
היא ציירה את הלוח
המסורתי עם כל מיני משפטים מקוצרים כדי שיהיה לרוח יותר קל, והתחלנו.
לא עשינו שום דבר
טקסי כמו נרות ומילים מיוחדות, פשוט היא ביקשה ממישהו שהיא הרגישה שהוא שם שישתף
פעולה, וממש תוך כמה דקות הוא התחיל לדבר איתנו.
בהתחלה הכוס זזה לאט,
אבל אחרי שעה שדיברנו איתו הכוס פשוט טסה על הלוח שבקושי אצבע אחת נגעה בה.
השיחה היתה דיי
משעממת, זה היה כמו לדבר עם כל אדם רגיל, הוא סיפר לנו שהוא בן 23 ונהרג בתאונה
אופנוע ושאל אותנו אם אנחנו מעשנים גראס ועוד כל מיני שטויות.
הוא לא יכל לספר על
מה שהוא חווה כי הוא לא קיבל את זה, הוא לא ידע ממש מה קורה לו, אבל מה שהיה מדהים
זה שהוא ענה לנו בלי שדיברנו, הוא ענה לי על המחשבות, הוא פשוט שמע את מה שאני אומר
בראש.
הבחורה סיפרה לנו שזה
מה שהיא חווה כל הזמן וזה דיי מציק לה כי היא אף פעם לא לבד, והיא דיי היתה רוצה
שזה יפסיק למרות שהיא מרגישה מיוחדת :)
אחרי שעה ומשהו
סיימנו, זו היתה הפעם היחידה שעשיתי סיאנס.
...
החוויה הזאת גרמה לי
לשינוי מאוד גדול, מהדבר הזה הבנתי חד וחלק שיש עולם נסתר לשלנו, שיש דבר כזה נשמה
ועוד הרבה דברים שלא מובנים לנו.
היום אני יודע להסביר
פחות או יותר מה קורה שם בעצם...
"רוח" היא נשמה של
אדם שלא מוכנה להמשיך לגלגול הבא. מה זה אומר?
בכולנו יש נשמה, שהיא
התודעה הגבוהה שלנו. כאשר הגוף שלנו מת התודעה הזאת ממשיכה עם כל הידע שהיא צברה
לגוף הבא.
הכל תלוי בכמה אנחנו
מודעים לנשמה שלנו – האיזון בין הגוף לנשמה. תדמינו את הסמל יינג ויאנג. בכל אחד
מאיתנו קיים הסמל הזה שהשחור זה הגוף והלבן זה הנשמה. שניהם חיוביים וטובים, אבל הם
מנוגדים- אחד זה חומר ואחד זה רוח, הם לא יכולים להתערבב. הם פשוט מנסים לחיות
באיזון ביחד.
רובינו נמצאים בחוסר
איזון בניהם, אצל רובינו הצד של הגוף שולט ואין כמעט חיבור לנשמה ואז אנחנו חושבים
רק על ההישרדות, שזה כסף, סקס ורכוש. חלקנו בצד השני- הרבה נשמה ומעט גוף ואז אנחנו
מעופפים מידי ויותר מדי "רוחניים".
אדם שהגוף תופס את
רוב המקום, לא מאמין שקיימת נשמה, מבחינתו החיים הם לידה, נישואים, כסף, ילדים
ומוות. תשאלו אותו מה קורה כשמתים, הוא יגיד, חושך, סוף וזהו. בדרך כלל הוא יפחד
מלדבר על זה. כאשר אדם כזה מת, הוא חווה דבר שהוא כל החיים הדחיק- הוא חווה את
הנשמה שלו, כי בעצם הוא רואה שעדיין הוא חיי בתור נשמה. ואז מה שקורה, הוא כל כך לא
מאמין שזה הגיוני שהוא נשאר תקוע בעולם החומר עם נשמה בלי גוף – רוח.
ואז אותו אדם מחפש
בעצם דרך להבין את מה שעובר עליו או פשוט להעביר את הזמן. ואז הסיאנסים הם הדרך שלו
לתקשר עם אנשים חיים.
וזה יוצר שני בעיות
גדולות מאוד, האחת היא, שבעצם הרוחות הם בדיוק כמו כולנו, הם כמו בני אדם ללא גוף,
וזה אומר שהם עושים דברים שהם לא רק טובים. רוחות יכולות לשקר ולפגוע. הם
מחפשים צומת לב, והם יעשו הכל כדי לקבל אותה. הם ישקרו שהם אנשים אחרים, ישקרו
בתשובות ויחפשו לשמור על קשר כמה שיותר ארוך בסיאנס. כמובן, לא כולם כאלה, אבל אי
אפשר לדעת...
הבעיה השנייה היא,
שיש רוחות שמנסות לסגור דברים מהחיים הגשמיים שלהם, הם מחפשות אנשים חיים שיוכלו
להמשיך דברים שהם לא הספיקו לעשות, כגון להיפרד מהמשפחה ומהחברים, עד לדברים
קיצוניים כמו לנסוע למקום מסוים ועוד דברים, אפילו אולי נקמות באנשים... והבעיה שאת
הדברים האלה הם לא תמיד עושים בהסכמה ויש אנשים שסיפרו שנשמות השתלטו עליהם וגרמו
להם לעשות דברים שהם לא רצו.
מעבר לרוחות, יש עוד
ישויות שנמצאות שם. אדם שמת מאוזן שהוא הגיע למקום של שלווה אמיתית וחיבור עמוק עם
הנשמה שלו, יכול לבחור להפוך למדריך של אור, ולעזור לאנשים שרוצים להתחבר לנשמה
שלהם ולהעצים את עצמם. בשביל לדבר עם אחד כזה, לא צריך סיאנס, עושים מדיטציה
ומבקשים לדבר איתו- מתקשרים.
לסיכום, סיאנס הוא
דבר מאוד מעניין ועוצמתי. הוא לא משחק. אי אפשר להפגע ממנו (לפחות לא ממה שאני
יודע), אבל אפשר לחוות דברים מפחידים. סיאנס זה חוויה שיכולה להראות לנו חד משמעית
שישנם חיים מעבר למוות ושישנה נשמה, ואין ספק שזה דבר שמאוד מושך וחשוב. אבל ישנם
דרכים אחרות לעשות את זה מאשר סיאנס, למשל מדיטציה. ובדרך כלל, אם אדם רוצה לעשות
סיאנס והוא בא עם אנרגיות חלשות וסתם בשביל משחק- זה לא יעבוד, הוא לא יצליח לתקשר
איתם. אבל אם אתם באים עם הרצון לחקור באמת, אז תעשו את זה בזהירות. זכרו לבקש
מהרוח לעזוב בסוף ותבקשו לדבר עם ישות של אור או מדריך.
אישית, אני לא ממליץ
על סיאנסים, אם אתם רוצים למצוא הוכחה או תשובות לנשמה שלנו, אז הנה תרגיל בשבילכם:
תעשו מטוטלת (חוט
וחרוז) ותציירו על נייר עיגול עם קווים שחותכים אותו ל4 רבעים. על קו אחד תכתבו
בשני הקצוות כן, ועל הקו השני לא. תחזיקו את המטוטלת מעל המכרז של הדף ותשאלו שאלות
ולאט היא תזוז ותענה לכם. אתם יכולים אפילו לתת לאדם אחר להחזיק אותה והיא תזוז.
תזכרו שאם אין בכם אמונה יש סיכוי שזה לא יעבוד.
אריאל גלילי.