אתמול בהדרכה דיברנו על השיווק. יש אנשים שהם אלופים בשיווק ולכן, מצליחים
במעשיהם גם אם מה שיש להם להציע זה לא מי יודע מה. מה שנקרא, עוברים את "עין
המצלמה" ויש כאלה שיש להם מה להציע אך, השיווק שלהם לא טוב ולכן, הם לא נצפים...
אך, השיווק זה לא עוצמת האנושיות אלא עין המצלמה. זו העין שמחפשת עבורנו את
הדברים שיענו על הצרכים שלנו. הדברים שיקדמו אותנו לעבר המטרות שהצבנו לעצמנו.
למשל, אם אני צריכה לרכוש מכונית והחלטתי על סוג מסוים, פתאום אראה את המכונית
הזו בכל מקום או למשל אם אני הולכת לשוק כדי לערוך קניות, העין שלי באופן אוטומטי
תחפש את הדברים שאני צריכה ותתעלם לגמרי מדברים אחרים שנמצאים באותה סביבה אבל,
לא מעניינים אותי. אנו נמשכים באופן טבעי לדברים שמאתגרים ומושכים אותנו באופן
אישי וטבעי.
זה אומר שאנו יכולים לבחור במה להתמקד ואיזה מטרות להציב לעצמנו. לצערי,
לא רבים מבינים שיש לנו את אפשרות הבחירה במה להתמקד וכאשר כן מבינים את רעיון
יכולת הבחירה האישית נתקעים בהגשמת המטרות.
אחת הבעיות הנפוצות המונעות את יישום המטרה זה הטוטאליות.
כשאנו אומרים "קודם... ואז..." או "הכל או לא כלום" או "כאשר אצליח בזה אז אעשה
גם את זה..." אנו מציבים לעצמנו התניה הן של תזמון והן של המטרה.
אם אצליח באחד אצליח גם בשני... אם אעשה צעד א' אוכל לעבור לצעד ב'... אם...
אז... או רק כשאגיע למצב א' אוכל לעבור למצב ב'... ובינתיים, נחכה. נראה מה יהיה.
אולי מחר זה יקרה...
יש בזה מין ההגיון. בשיקולים. ולכן, זה כל כך מכשיל. זה תעתוע של ההיגיון.
גישה כזו מכניסה אותנו למצב של המתנה. לראות מה יהיה. לראות אם אצליח.
לראות אם אשיג. וזה גם מכניס אותנו למצב של בחינה עצמית. ניסיונית. האם
אצליח בדרך זו או בדרך אחרת להשיג את רצוני. כך, אנו מרגישים כל הזמן במבחן
ומחכים או ממתינים בקוצר רוח לאיזה אישור... שהצלחנו.
מן הסתם, הגישה הזו גורמת לנו לחיות "שם". בפוטנציאל. בתעתוע. בעתיד.
וכשחיים ב"שם" האישור לא מגיע... הרי אנו נמצאים במצב של המתנה וחיים "בינתיים"
וב"נראה", מפספסים את ההווה ואת ההזדמנויות הנקרות על דרכנו כי אין עדיין
אישור...
הרצון לטוטאליות הוא חביב אבל, לא מאפשר לנו להיות אנושיים. לא מאפשר לנו להיות
לא מושלמים כי הוא מציב לנו תנאים ומכניס אותנו למצב של תלות בגורם חיצוני כלשהו
(מזל, אלוהים, הבוס, אבא, אמא, גורל ועוד) שיתן לנו סימן שיש לנו אישור ושאנו
מוצלחים.
התעתוע מתבטא ברעיון שכאשר אהייה מושלם אז אקבל אישור... ועוצמת האנושיות היא
לחיות בהכרה שאני לא מושלם ובכל זאת, אני ראוי להצלחה.
היכן אתם מרגישים לא ראויים?
אביה הבר
לקבלת תחזית
