לאהוב
כמו כל רגש אחר
זה פעולה
ולכן, אפשר לבחור לאהוב.
הרגל נרכש תוך כדי פעולה ועשייה חוזרת
ומכיוון שרגש הוא פעולה גם אליו אפשר להתייחס כך.
כדי לרכוש הרגל או רגש צריך לדעת, מה הן התכונות של ההרגל או הרגש הזה, מה לעשות
כדי להרגיש אותו.
לאהוב למשל, זה להזדהות ואפשר להרגיש הזדהות על ידי אישור.
בדרך כלל אנו שופטים מראש, עושים סלקציה בראש לגבי כל דבר ולכן, אומרים למשל "זה
מקובל עליי וזה לא מתאים לי".
בהזדהות אין שיפוט... בהזדהות אנו מאשרים את הכל. קודם כל כי מן הסתם זה כבר קיים
והתעלמות מצידנו, הכחשה או דחיית הדבר לא מונעים את קיומו... לכל דבר יש קיום משל
עצמו. התהוות.
אנו יכולים לנסות שלא להתחבר לאותו הדבר כי הוא לא מתאים לנו אך, הוא עדיין קיים.
מתהווה.
ושנית, זה מחבר אותנו לשאלה למה? למה ההזדהות כל כך חשובה גם לדברים שלא מדברים
אלינו, דברים שמכאיבים לנו או דוחים אותנו... למה אני צריכה להזדהות למשל עם רוע?
כי ההזדהות מאפשרת לנו לראות את הצד השני של המטבע. היא גורמת לנו לפקוח את
העיניים ולראות את החלקים הנסתרים מעינינו. לא פעם, כשאנו "בורחים" ממשהו, די מהר
אנו נתקלים בו בהפתעה. כך, ההזדהות מלמדת אותנו לא לשפוט ולא לפחד...
אחד הפחדים הנפוצים הוא מהלא ידוע לנו. פחד כזה, ברמה עמוקה גורם לשיתוק מעשייה.
המעניין הוא שכדי להגדיר את הלא ידוע אנו חייבים להגדיר קודם כל את הידוע.
אנו מגדירים את מה שידוע לנו גם על ידי ההזדהות. אם זה קיים בי, אם חוויתי את זה
או אם זה מוכר לי אישית
אני מסוגלת להזדהות עם הדבר. כל מה שמעבר לידיעות שלי נחשב ללא ידוע ולכן, לא
קיים עבורי...
כלומר, הרבה פריטים יכולים לעבור מול עיניי אך לא אראה אותם כי אני לא מודעת להם.
לא צריכה אותם. הם לא חשובים לי. אני לא מכירה אותם ולא מודעת להזדמנות שהם
טומנים בחובם.
כך למשל, אדם חסר ביטחון לא יכול להבין ולהזדהות עם אדם שיש לו ביטחון עצמי. אדם
עני לא יכול להתחיל אפילו להבין איך אדם עשיר חי. אדם דחוי לא יכול לראות ולהרגיש
את הקבלה...
הידע הזה מוגדר כנעלם ונחשב למסתורי. ללא ידוע. ומכיוון שהלא ידוע מפחיד... נוצר
מצב של "הפוך על הפוך"
ואנו בורחים מהדבר שאנו הכי כמהים אליו...
כשאנו לומדים לפתח את המודעות העצמית אנו מתחילים לראות את הצד השני של המטבע.
כלומר, אחד שהוא חסר ביטחון לומד להכיר את הביטחון העצמי. עני לומד את העושר
ודחוי לומד לקבל...
כל דבר והיפוכו כדי להגיע לאיזון רגשי.
לכן, ההזדהות כל כך חשובה. וכעת, השאלה שנשאלת היא האם לברוח או לבחור?
לברוח מהלא ידוע לי או לבחור להסיר את כיסוי העיניים, לראות ולחבור
ללא שיפוט לפי הגדרות אישיות את הלא ידוע לי
אלא לפי החוקים הרוחניים ולהזדהות
עם מה שכל כך מפחיד ובעצם, מה שאני כל כך רוצה...
מה הוא הדבר שאתם הכי רוצים והאם אתם מפחדים ממנו?
אביה הבר