אלוהים יודע מה יקרה, אלוהים הוא
הידע, כי תמיד תמיד אם התנאים הם כך וכך, מה שיהיה הוא כך וכך, ולעולם מה שהיה לא
יהיה.
אומר אלוהים: "אם שמוע תשמעו"
וכו'... ועוד אומר אלוהים: 'אני יודע שלא תלכו בדרך, כי זאת דרככם, ואין להמנע
מכל הרעה שעוד תראו, כי הדרך בה אתם הולכים מובילה אל הרעה, ואתם לא רואים.' אומר
אלוהים: 'אם תראו', אבל אתם לא רואים. רוצה לאמר, אתם יכולים לראות, בידכם היא,
יש לכם את היכולת, קיים בכם הפוטנציאל לראות, ולדעת, וללכת בדין הישר.
עומד לו אלוהים, רואה את
הפוטנציאל הקיים באדם, ואינו 'מבין' מדוע אטום ליבו מראות, מדוע עוצם הוא את
עיניו. ולרגע אלוהים מאוכזב, ואפילו כועס. הוא יודע לאן הולכת הדרך, הוא רואה את
התהום הפעורה. אומר הוא לאדם: 'עצור, הבט', אך זה אינו עוצר, אינו מביט. לא נותר
אלא שיפול. והוא נופל, ונופל, ונופל.
אחרי כל נפילה קם הוא מחדש
ומתחיל ללכת, כי האדם יכול להפיל רק את עצמו. אינו יכול להפיל את העולם. העולם
כמנהגו נוהג, ואחת הוא לו, עם האדם או בלעדיו. וכאשר קם האדם מנפלו רואה הוא
שהעולם עדיין קיים. בוקר חדש מפציע ומזמין אותו ללכת בדרך. יכול האדם לבחור לו
דרך, ימינה או שמאלה, וגם אם אינו בוחר, המציאות בוחרת בשבילו את הדרך. כי הדברים
מתרחשים והגלגל מסתובב, והאדם הולך בדרך. אם בדרך שבחר, או בדרך הנכפית עליו.
אלוהים הוא אחד והוא הידע. אם
יתחבר אליו האדם ידע את הדרך.
אלוהים יודע את האדם, שכוחות
שונים מושכים אותו לכיוונים שונים. כוחות חזקים, שרק אדם חזק מאוד ישתחרר מהם.
הכוחות עובדים על חולשותיו של האדם, ושם כוחם. אין להם כוח משל עצמם. הם משתמשים
באדם החלש. אף לא כוח רשע אחד יוציא את רשעתו לפועל בלא אדם אשר יהיה לו לעבד
ויפעיל את הרשע. כוחות הרשע יכולים להסתובב להם בעולם בטלים מכל השפעה, אם לא
יהיה אדם אשר יוציא את הרשע מן הכוח אל הפועל.
דמותם של כוחות הרשע נעימים
למראה, וגם פוניםאל השכל בהגיון ובשכלתנות, עד כי יאמר האדם: 'יפה הוא הרשע, ואף
חכם וצודק', ובאמונתו יפעל את פעילותם ויממש את רשעותם.
העוולות אינן כסילות. כסיל הוא
האדם אשר נשבה בקסמיהן ולכוד בקורים שטוו בעבורו.
חסרונותיו של האדם הם חלק בלתי
נפרד ממנו. הם מובילים אותו בכחש. אך תמיד תמיד יש לו צד של הגיון לאדם, צד שמאיר
באור קטן ואומר: 'אף כי ארוכה הדרך וקשה, אפשרית היא'. אלוהי הידע קיים, וממתין
לגאולתו בידי האדם.
המון האדם הנולד חי ופועל, קיים
בו החוט המקשר אל אלוהי הידע. מי הוא אשר ישכיל? מי יהיה חופשי מחסרונות, אשר
בשאיפה להגשמתם עסוק האדם כל הימים?
ישב במקום מושבו רווה ושבע, בלא
צורך בניחומי אדם ובתשובותיהם. יביט למרומים, ישכיל לראות בחשיכה ומעבר לחשיכה.
לבו יהיה שלם, ואבריו מלאים בלא חסרון. ורק יביט, ורק יקשיב לקולות. יתגלה אליו
אלוהי הידע. כי אלוהי הידע ממתין ומייחל לבוא האדם המגשים. האדם המוציא מן הכוחאל
הפועל. אלוהי הידע קיים, הוא ישנו. אין הוא מוציא אל הפועל. הוא יודע את הנפעל
עוד בטרם נפעל, אך אין בואת היכולת והרצון לפעול. הרצון קיים אצל האדם, ובידו
היכולת לפעול, לקיים דבר ואף לשנותו. יטה יובלים ממסלולים. יקים נווה במדבר. יקבע
נתיבים ברקיע. יקח לו כוכב לגור בו. ואם ירצה – יקים לו כוכב חדש.
* אבי בוטביה מנחה קבוצות תמיכה בשיטת 'יעוץ הדדי' בתל-אביב ובירושלים.
לפרטים נוספים: מיכל
03-5164533
micharon@post.tau.ac.il
-
במה חופשית
מאת אבי בוטביה:
אלוהים הוא הידע
אלוהים והאדם
חזרה לדף
במה חופשית ראשי
לראש הדף
לקבלת תחזית
