שנה טובה ומבורכת לעם ישראל עם
התעוררות גוף האור
/ אליסולריה אל
ספטמבר 2006,
ערב ראש השנה תשס"ז
אנחנו עומדים כולנו כעת,
בפרשת דרכים שהיא נקודת מפנה עבורנו מבחינות רבות.
העולם משתנה במהירות ויש
צורך שנסכים להתגמש ולזרום עם השינויים שמתרחשים בארץ ובעולם כולו.
זה הזמן להיפתח לראות
בהיקף רחב הרבה יותר את האירועים הגלובליים כמו להסכים לראות בתוך תוכנו מה
שדחינו והדחקנו.
תהליך של ריפוי מתרחש
ברמה הכוללת. אפשר להשוות זאת לחולה שהעלים עיין מפגעיו והמשיך והמשיך כשהוא
מתעלם ממה שקורה בתוכו.
כעת, אי אפשר עוד להדחיק.
כל מה שהודחק תקע אותנו
כעם ותקע רבים מאתנו באופן אישי.
במקום להמשיך ולהצדיק את
הקיים שהגביל אותנו, התעורר צורך דחוף לעבור תהליך של התפקחות, התעוררות.
תהליכים בכלל, מטבעם,
מעוררים התנגדות, חשש, פחד להרפות ממה שהיה ולהסכים "לשייט" עם הזרמים החדשים
שנשלחים אלנו כעת בעוצמות גבוהות ובאינטנסיביות.
דמיינו לעצמכם גזע עץ
שמשייט עם הזרמים הטבעיים שמוליכים את הנהר לים. הגזע נסחף לו ונסחף, הוא צף לו
בזרם ומובל לשפך הנהר כדי להתאחד עם הים הגדול.
תארו לעצמכם שלגזע הזה
היה רצון משלו והוא היה מפחד לסמוך על הנהר הגדול וזרמיו הטבעיים. מה היה קורה?
הגזע בוודאי היה בוחר לשוב לנקודת המוצא שלו וזורם בכיוון הפוך לזרימה הטבעית.
הוא היה נאבק על קיומו
ונתקע בסבך על גדות הנהר, הוא היה מאיט את דרכו ושב להתחלה.
כאן, עייף, חבול ומותש,
היה מבקש להיאחז בנקודת המוצא שלו, אבל, שוב, הוא מוצא עצמו נסחף עם הזרם כדי
לפנות לכיוון הזרימה הטבעית של הנהר.
כעת, נסו לראות את עצמכם
כאותו גזע עץ, מתנגדים לשינויים המתחוללים בזרימת האנרגיות הטבעית שהיקום מפציץ
אותנו בהן.
אנרגיות חדשות הדורשות
מאתנו להרפות ממה שהיה, להרפות ולהתמסר לכיוון הטבעי של הדברים והכיוון אליו כל
הדברים משייטים כעת.
רבים רבים, כל יחיד בפני
עצמו נאלצים להתמודד עם האנרגיות החדשות הללו וזרימתן שנהיית מואצת, אינטנסיבית,
ברמות גבוהות ממה שהיכרנו.
נזכיר אולי כמה שינויים
שנכפים עלינו כעת: להתעורר לראות את בוץ השחיתות בו שוקעים מנהיגים בארץ ובעולם,
תוצאות המלחמה שהתחוללה בצפון בקיץ 2006 ועדיין לא נכתב בה הפרק האחרון.
אנו מתעוררים להיווכח שקם
לנו היטלר חדש באירן.
רבים מאתנו מתמודדים עם
קשיים בתחומי החיים המגוונים שלנו. קורה שהקשיים הם תוצאה של מה שמתרחש סביבנו
כעת.
ישנה תחושה פנימית שאי
אפשר עוד לשתוק.
כל אדם מצפה שחברו יתחיל,
יקום, יחשוב, ירגיש, יאמר ויעשה. כמו תלמידים מהססים בכיתה, בה המורה מבקשת
שמישהו מהתלמידים יהיה הראשון להתחיל, אבל כולם מהססים, חוששים.
האמת היא שכולנו כעת דור
הראשונים להיפתח לשינוי ולסמן דרך לבאים בעקבותינו.
איך לומדים להרפות? לסמוך
על היקום/ האל/ האלה/ כל היש/ הבריאה?
איך לומדים לסמוך ולהאמין
שהכל לטובה וככל שנראה את התמונה הגדולה, הכוללת, ההיקפית כך ניטיב להקל על עצמנו
ולהיות חלק מהזרימה של הבריאה?
תארו לעצמכם ילד שלומד
לשחות. פעם ראשונה עליו להרפות מידו של המורה ולצוף לבד על פני המים . מה הוא
מרגיש? איך הוא מתמודד?
המורה מצייד אותו בכלי
חדש שלא היה מוכר עד לפני יותר מעשור. טכניקות שמחזקות בו את המרכז הפנימי,
הידיעה שאינו לבד, היכולת לסמוך על עצמו ולא רק על עצמו – אלא הוא מקבל טכניקה
נפלאה לתאם את הזרימה האישית שלו לזרמים הגבוהים, לאנרגיות המעודנות, לזזרימה
האנרגטית הכללית של הבריאה. הוא מובל וביחד עם זה הוא ראש חץ שמוביל אחריו רבים
אחרים.
הוא משלב את כל מה שהתברך
בו ומאפשר לעצמו להתאחד בהרמוניה, קדימה עם הכל. עם כולם.
הכלי הזה נקרא "התעוררות
גוף האור" והגישו אותו לכולנו אורין ודהבן יוצריו באמצעות שני אנשים: סאניה רומן
ודואן פקר.
במשך יותר מעשור שוקדים
השניים על תאום הזרימה של כל מי שבוחר להיות חלק מזה כמובן- עם הזרימה האנרגטית
של הבריאה המתחדשת בימים האלה.
אני מזמינה אתכם להרפתקה
של התרחבות פנימית, התחברות לממדי האור הגבוהים, ל"גלגול חדש" בחיים האלה במסע
מופלא שיאפשר לכם, לכולנו להיות חלק מהאנושות שסולל דרך לבאים אחרינו.
אם תרצו, תקראו לזה להיות
מסטרים, מדריכים, מורים.
נלמד כולנו להיות הילד
הסומך, היודע שאינו לבד, היודע שהוא חלק יחיד ומיוחד וחשוב מעין כמותו בבריאה,
ילד המסכים להרפות ולקפוץ למים הצלולים של התחדשות הבריאה. המסכים לשחות בקלילות
בזרמים כשמטרתו ידועה ומובטחת.
בואו להתחדש, להיטיב את
מציאותכם ולרשום אותה מחדש, כשאתם מאפשרים בכך לאחרים לבוא אחריכם.
בואו להיות חלק ממארג
גופי האור, רשת שנפרשה עבור כולנו לשחות בשלום במימי הזמן הזה.
שנה טובה לכולכם, לכולנו,
לעם ישראל שמוביל את ראש החץ להתחדשות.
תמר טוב אל
מדריכה ראשית
בישראל לחומרי גוף האור ותרגומיו לעברית
לקבלת תחזית
