אנשים
יקרים,
ברצוננו
להזכיר לכם את הנחות היסוד של מפגשינו להתפתחות רוחנית:
אנו
נשמה נצחית.
הנשמה
מגיעה לכאן כדי ללמוד באמצעות חוויה ישירה, מערכות שעורים שבאים ללמדה: אהבה בלתי
מותנית, חמלה, אי שיפוטיות, א ח ד ו ת.
לשם
כך, עליה לגלם מגוון תפקידים. פעם היא מגלמת את "הקורבן" ופעם את "המקרבן", פעם את
ה"טוב" ופעם את ה"רע". כל זאת כדי ללמוד ולהבין בדרך אמפאטית התנסותית.
כדי ללמוד,
שלא לשפוט אדם אחר ואף לא את עצמנו לכף החומרה, לצד הדין.
החיים
בכדור הארץ הם למעשה – משחק גדול "משחק החיים" , שבו הנשמה בוחרת לה זהות, תכונות
אופי, הורים, מקום העלילה ומערכת שעורים – ויורדת להתנסות.
משחק
– בהיפוך אותיות נותן לנו: ק ח שם.
המשחק בכדור הארץ אומר: קח לך שם, זהות, כתוב אוטוביוגרפיה, שכח שאתה בשעור ו..צא
לדרך.
ומהו
כדור "ארץ"? אלו הן ראשי תיבות ל: אשליה רצונית. (בין יתר הפירושים,
כמובן).
אתה משלה
עצמך שאין לך כוח, ש"יד הגורל" שולטת בך ובכל ההתרחשויות שסביבך.
משלה עצמך
שאנשים "עושים לך כך וכך" בלי שתהיה "אשם".
נחדד
ונבהיר מעט את דברינו:
א ת ם
יוצרים את המציאות!!! המציאות שלכם מ ו מ צ א ת מהנחות היסוד שלכם, מהידיעות
הפנימיות החזקות שלכם.
המציאות שלכם נבראת על ידי: א.מ.ר,
שפירושו:
אמונות + מחשבות + רגשות.
חלק
מהאמונות שלכן מודעות וחלקן נמצאות בתת המודע, כפי שכבר הסברנו. מקורן מבית ההורים,
מהסביבה, מהגלגולים.
נצא
מתוך הנחה כי "העולם במה וכולכם שחקנים".
אם אתה
שחקן מודע – אתה יכול להפסיק כל הפקה, לצאת להפסקה וליצור את הסרט שאתה בוחר להשתתף
בו.
אם אתה
שחקן בלתי מודע עדיין, הרי שדפוסים של תת ההכרה וההכרה יוצרים עבורך את ההתנסויות.
ברצוננו
להביא דוגמא:
אדם שגזלו
ממנו את המגיע לו. למשל, אדם שעבד קשה תמורת סכום כסף גבוה אותו סיכם בעל פה עם
מעסיקו. כשהגיע זמן התשלום – המעביד מתחמק מלשלם לו את המגיע לו.
צודק? לא
צודק? בוודאי שהדבר אינו הוגן ואינו צודק.
האם האדם
הינו קורבן למירמה? לאדם אחר שעושק אותו?
ובכן, כן
וגם לא. נסביר:
מופקת כאן
דרמה עזת יצרים שקשורה לאמינות ולמירמה.
האדם שלא
משלמים לו, אכן סובל מהתוצאה. אבל האם הוא קורבן של הנסיבות?
התשובה
אולי תפתיע אתכם: ל א.
איך זה?
אתם שואלים וגבותיכם מתרוממות, הרי הוא נפגע שלא בצדק?
ובכן – אנו
יוצאים מתוך הנחה שזהו אדם עוצמתי ובורא. כיוון שכולכם כאלו, נציין בחביבות.
ומדוע שאדם
יברא לעצמו התנסות כל כך לא נעימה? כל כך מתסכלת? תתעורר השאלה, ובצדק.
ובכן
– האדם, מין הסתם,אינו מודע כאן לתבניות החשיבה והאמונות שלו. הן מקרינות על
המציאות שלו את האנרגיה של: "אי אמון", "אי אפשר לסמוך על אנשים", "העולם הוא מקום
אכזר ובלתי הוגן" וכדומה.. אנרגיה זו, שמוקרנת על המישור הארצי ממגנטת אליה את
האנשים שיאותו לשחק בתפקידי ה"רשעים" בעלילה, ויועילו בטובם הרב לשחק על פי הכללים
של היוצר הגדול.
נמשיך כאן
להסביר מדוע מקננות אמונות כה "שליליות" באדם.
יכולות
להיות סיבות רבות לכך:
האחת – זהו
דפוס תבניתי שחוזר על עצמו מספר פעמים. אנשים מועלים באמון של האדם והוא מתחיל
להאמין כי אי אפשר לסמוך על אנשים , או על כל האנשים (שזה כמעט אותו דבר). תשאלו מה
קדם למה ואנו נאמר הדפוס הוא שקדם להתנסות.
מדוע התחיל
הדפוס? יתכן והוא התחיל בחיים קודמים, גלגול אחר.
יתכן ואותו
אדם שמעל באמון, מלמד למעשה את האדם הנבגד שעור חשוב, כי בגלגול קודם, ה ו א היה
זה שמעל באמונו. הוא לומד כאן שעור חשוב על אמון.
ומהי הבנת
שעור?
אותו אדם
יכול להבין את השעור בצורה של "שליליות", לאמץ אמונות כמו:
"אני לא
יכול לסמוך על כל אדם", "אני מתחיל להיות חשדן", "העולם הזה הוא ג'ונגל שבו אנשים
רומסים זה את זה", "קשה מאוד להרוויח כסף ביושר", ועוד.
כל התובנות
האלו אינן בגדר הבנה רוחנית של השעור!!!
הבנות
רוחניות תמיד הן חיוביות ומפיחות תקווה ואופטימיות.
הבנות
יכולות להיות כאלו:
אם אני
מגנטתי לי התנסות שלילית שכזאת, מין הסתם זה אומר על כך שהאשמה בי.
המילה אשמה
כאן אינה נכונה, כי אין אשמים במשחק החיים. נחליף אותה, ברשותכם, במילה: א ח ר י ו
ת א י ש י ת. האדם מבין כי האחריות למה שקורה לו חלה עליו עצמו. שמה שקורה זו דרמה
שהוא מפיק כדי להראות לעצמו אמונה שלילית שבתוכו, אמונה שזקוקה להחלפה דחופה.
ובכן,
אחריות אישית זה להבין כי אני ממגנט לעצמי את המאורעות לטובתי העליונה. כי האנשים
שמגלמים את תפקיד ה"רעים" וה"מעצבנים" במחזה – עושים זאת למעני. יש בינינו חוזה
נשמה וברובד הנשמתי אנו חברים ואוהבים.
טבעי לכעוס
ולהאשים את האחר אבל אז – יש לנשום עמוק, לפלוט את הכעס שמזיק רק למי שכועס
ולהיזכר: אחריות אישית!
אני לוקח
אחריות שמה שקרה בא ללמד אותי על כך – שעלי לשפר את רמת האמון שלי באנשים, בעצמי,
ביקום. עלי להחליף את האמונות השליליות באמונות חיוביות.
אמונות
כמו:
"העולם הוא
מקום נפלא", "אני עובד תמיד עם אנשים הגונים שנעים וכיף לי לעבוד איתם", "אני מעריך
את עצמי וישר עם עצמי ועם הזולת", "אני סומך על כך שאני תמיד מקבל בקלות את מה
שמגיע לי ", ועוד.
הבנות
רוחניות הן תמיד תמיד חיוביות.
כל הבנה
שלילית אינה הבנה בכלל, אלא תמשוך לעצמה שוער נוסף של מעילה באמון, יתכן ואם אדם
אחר ובזמן אחר.
כל שעור
שאיננו מבינים – חוזר על עצמו זה כאילו שהאדם לא עומד במבחן ומשאירים אותו כתה. אדם
יכול להישאר כיתה ולהיות ברמת מודעות נמוכה למשך תקופת חיים שלמה, ויכול, לחילופין,
להעלות כיתות בזו אחר זו.
הכל תלוי
באיך עומד במבחנים.
נאמר ואתם
נתקלים בשעור שאינכם מבינים. קודם כל – די בכך שתבינו שזה שעור שבא לטובתכם העליונה
– כדי שתקבלו עזרה.
אחר כך –
בקשו להבין אתה שעור בצורה מנטאלית ולא חוויתית, אם זה שעור קשה ולא נעים.
המדריכים
והמלאכים עוזרים רק למי שמבקש ומהמקום הנכון.
במקרה
של השעור במעילה באמון – כאשר האדם יקח אחריות על כך שזהו שעור שנועד ללמד אותו על
האמונות של עצמו ויבקש עזרה, נציע לו גם להשתמש בכלי רוחני של אנרגית אור ואהבה.
א ב ל א ך
ורק כאשר יקח אחריות ויבין את השעור.
דוגמא
נוספת: אשה שבן זוגה בגד בה. היא נזכרת שגם חבר קודם בגד בה, אם כי בצורה מעט אחרת.
למעשה, כשהיא משחזרת את ההיסטוריה של הזוגיות שלה היא רואה בגידות, או מה שהיא
מרגישה כבגידות. היא תמיד מאשימה את בני זוגה. אחר כך היא מאשימה את עצמה שאינה
יודעת לבחור בן זוג נכון. אולי האינטואיציה שלה לא טובה. אולי כל הגברים הם נבזים
ובוגדניים. אולי העולם הוא בכלל מקום אכזר וקשה להישרדות. אולי היא מגיעה למסקנה כי
קשה מאוד למצוא זוגיות טובה ובן זוג נאמן.
מסקנות
אלו אינן הבנה רוחנית. מסקנות אלו באות מפחד, מהתגוננות, מחשדנות.
לכן על
אותה אשה יקרה להבין כי היא אחראיות לכל הדרמות שיצרה. היא באה ללמוד על דפוס
הזוגיות הלקוי שיש לה. דפוס שבו היא מכהנת בתפקיד קורבן חסר ישע.
עליה לקחת
אחריות על מה שקורה לה. לא להאשים את עצמה אלא להבין: יש לי דפוס חשיבה, אמונה
שלילית ביותר על זוגיות.
עליה
לתקן זאת. עליה לתכנת את עצמה מחדש עם משפטים כמו:
"החיים הם
הזדמנות לזוגיות נהדרת,", "אני תמיד ממגנטת אלי את בן הזוג הנאמן והנכון למערכת
זוגית מאושרת", "אני בוטחת בעצמי ואוהבת את עצמי ולכן נאהבת גם על ידי הגבר הנכון".
עליה גם להבין כי חוסר חיבור טוב עם גבר – מראה על חוסר איזון בין היין והיאנג, בין
האשה הפנימית והגבר הפנימי (שיש לכל אחד מאיתנו). עליה לבדוק מה קורה עם הצד הגברי
– האסרטיבי בחייה. האם היא מבצעת באסרטיביות דברים? האם היא יותר מידי פסיבית
ותלויה?האם היא עצמאית מספיק?
תובנות אלו
יקדמו אותה לקראת זוגיות טובה ובלבד שתסיר מעליה ביקורת עצמית וספקנות לגבי עצמה,
נסיונותיה והגברים ש"בחוץ".
דוגמא
נוספת: אשה שמלמדת בבית ספר מתלוננת על אחד הילדים שתמיד מעצבן אותה באופן מיוחד.
לא רק שהוא מפריע למהלך התקין של השעור ועל ידי כך פוגע בכל חבריו לכיתה, הוא גם
גורם לה להרגיש נורא.
מה עליה
להבין? להאשים את הילד שהוא "ילד רע" אינה התשובה הנכונה. להוציא אותו כל פעם
מהכיתה – אינה התשובה הנכונה.
במקרה זה
עליה להבין כי מתחוללת כאן "דרמת שליטה" שבה הילד מנסה למשוך את האנרגיה שלה, משום
שהוא נזקק לתשומת לב ואנרגיה. הוא לא בוחל בשום אמצעי לשאיבת האנרגיה שמחזקת אותו.
הפתרון
יהיה – להעניק לו תשומת לב חיובית, לשגר אליו במחשבה אור ואהבה, לשים עליה בועת
הגנה ולא לתת לילד "ללחוץ לה על הכפתור " ממנו בורחת לה האנרגיה.
בהחלט
אפשרי כי יש לה דפוס שאומר: "בכל כיתה יש ילד אחד שמפריע". או "קשה להעביר חומר
בכיתה ושכולם יהיו מרוצים" וכדומה. עליה לתכנת את האמונה שלה מחדש ולומר לעצמה:
"אני מלמדת
בקלות ובהנאה רבה".
בהנחה
שהבנו כי אנו באמת אחראים לכל מה שקורה לנו, שלא נאשים את עצמנו (כי זה רק יוצר
חסימות בתוך הצ'אקרות שלנו ופוגע בבריאותנו ובשלוות נפשנו) אלא ניקח אחריות וננסה
לפתור את ה"תשבץ" שמזמן לנו השעור – נעמוד במבחן ונעלה כיתה לרמת המודעות הבאה.
ישנם מספר
כלים לשחרור דפוסי חשיבה שליליים ועליהם נשוחח במפגש הבא.
ברוכים תהיו הו המתעוררים להבנת השעורים הרוחניים הקוסמיים
באהבה רבה אילנה והמדריכים
http://www.lotuscenter.co.il
Ilana@LotusCenter.co.il
662055–051
לקבלת תחזית
