את
עולמנו האנושי כפי שהוא פועל כיום הובילו ויצרו גברים. הם יצרו את ההיסטוריה ואת
המציאות כפי שהיא היום. הם היו הפילוסופים, המדינאים, המחוקקים, הכלכלנים, המדענים,
המוסיקאים, הציירים...
הם בנו
להם את עולמם כפי שמצאו לנכון לעשות. הם יצרו את חוקיו על פי הבנתם וצרכיהם.
הנשים
המתעוררות בעשרות השנים האחרונות ומבקשות זכויות בעולם זה פועלות מתוך ראיה צרה -
זהו העולם הקיים ואליו אנו רוצות להצטרף. כאילו, עולם זה הוא העולם היחידי האפשרי.
כאילו חוקיו, מהלכיו ותפישתו הינן תורה מסיני שאין עליה עוררין.
פעמים
רבות, כשאני מעלה לדיון לפני נשים את העובדה שחייבת להיות מגמה חדשה בתפישה הנשית
מיד מוסט הדיון לנושאים של שעות עבודה, ביביסיטריות ומי אחראי על המטבח בבית. העלאת
הדיון לפסים פחות יומיומיים נראית לפעמים בלתי אפשרי - כל כך נתקבענו בחשיבה
שהעולם, כפי שהוא פועל היום, הוא מחוייב המציאות ורק בתוכו ועל פי נהליו עלינו
לנוע.
השאלה
שעלינו הנשים להעלות בבקשנו את השינוי צריכה להתחיל לא ממה שקיים, אלא ממה שיכול
היה להיווצר, אילו העולם היה מתפתח כשהוא מונהג רק על ידי נשים או, בצורה מאוזנת,
על ידי נשים וגברים יחדיו.
השאלות
שצריכות להישאל הן שאלות אמיצות וקשות, התשובות עליהן צריכות לבוא מן העומק, ולא
בחופזה או מתוך פחד או אוזלת יד. השאלות שצריכות להישאל הן שאלות בסיסיות, כגון אלו
-
אילו
הנשים היו יוצרות את עולמן על פי תפישה נשית בסיסית הרואה את האשה וצרכיה במרכז -
האם היינו חיות בתאים המשפחתיים כפי שהם בנויים היום?
האם
התא המשפחתי של גבר אחד, אשה אחת וילדיהם הם המצב הנכון עבור הנשים? או שהדבר נבנה
מתוך צורך וחשיבה גברית?
האם
היו נוצרות מדינות, גבולות, מלחמות וכדומה לו היינו אנו הנשים מביאות את צרכינו
הבסיסיים לידי ביטוי בעולם?
האם
היו חברות ענק כלכליות? האם היו משרדים? האם היו גורדי שחקים? האם היו בתי ספר,
אוניברסיטאות?
האם
היתה האוכלוסיה בעולם מגיעה למימדי פיצוץ כפי שהיא היום, לו היו הנשים מנהלות את
העולם?
האם
הנהרות ומי התהום היו מזוהמים כפי שהם היום? האם האויר היה כל כך רווי ברעלים? האם
אפקט החממה, החור באוזון, היכחדות בעלי החיים היו מגיעים למימדי קטסטרופה כפי שהם
היום, לו אנו היינו בונות את עולמנו על פי צרכינו?
האם
החשיבה המוסרית היתה דומה? האם היו דתות, ואם כן, מה היה תוכנן?
איך
היינו מתלבשים? איך היינו מדברים? מה היה קדוש ומה היה בזוי בעולם שנשים היו
מפתחות?
כשאנו
מנסות היום לצמוח, אל לנו לצמוח אל תוך קונספציה חד מימדית וסגורה.
עלינו
לחשוב פתוח וללא תנאים מוקדמים. אל לנו לחשוב איך וכמה יתירו לנו הגברים להשתלב
בתוך עולמם - אלא איך אנו מתחילות לבנות לנו את עולמנו, על מנת שהעולם יתחיל לנטות
אל קו האמצע שלו.
העולם
כפי שהוא היום משווע לנשיות אמיצה. הוא משווע להבריא את עצמו. זועק לישועה. אנו
הנשים איננו נענות מספיק לזעקתו של העולם המבקש את עזרתנו. אנו רואות את
עצמנו כקטנות, כמושפלות ודחויות ושהדלתות סגורות בפנינו. שלא נותנים לנו. שחוסמים
אותנו מלהגיע למעלה בסולם.
מדוע
שנאבק לתפוש מקום בתוך הקיים - האם הוא כל כך מוצלח? כל כך נעים?
רווי
אמת ואהבה?
מדוע
איננו מבינות שעלינו לבנות משהו אחר, נכון יותר, מדוייק יותר, טהור יותר.
הרי
העולם שלנו היום מלוכלך, מושחת, מעוות, חסר צדק, עצוב, מכאיב, מסוכן, אלים, רווי
דם, חסר שמחה...
עצרי
וחשבי - לו ניתן לך להביע שלוש משאלות שתתגשמנה, באמצעותן היה בידך לשנות את העולם
- מה היית בוחרת שיקרה?
באהבה,
אירית רושין
לקבלת תחזית
