קארמה
ומערכות יחסים
/ קרני
איך
זה שגם ההילרית השלווה (למשל אני), עומדת לבכות כשאמא שלה (כלומר, שלי) אומרת לי
שנראה לה שקצת השמנתי? איך זה שגם לנו בעולם הרוחני המתקדם עדיין קשר זוגי הוא
אתגר מספר אחד? ואיך זה שכמעט כל משפט שסבתא שלי מוציאה מהפה מעביר אותי על דעתי?
הסיבה היא שמערכות יחסים הם דבר נורא מסובך, ואילו הקשרים הזוגיים והמערכות
המשפחתיות שלנו הן הקשרים הקרמתיים הסבוכים ביותר שקיימים עבורנו והשיעור הגדול
ביותר שבאנו הנה ללמוד.
למעשה בכל מערכת יחסים שאנו יוצרים, בין אם מדובר בקשרי משפחה, זוגיות, יחסי
מטפל-מטופל וכולי, יש הרבה יותר מן הנראה לעין. צריך לזכור שכל אחד מאיתנו אינו
רק הגוף שבו הוא נמצא, וגם לא אותן מחשבות ורגשות שהוא חושב שמגדירות אותו. כל
אחד מאיתנו הוא, למעשה, ישות גבוהה הרבה יותר ההולכת ומתפתחת ביקום, כאשר עיקר
עבודת ההתפתחות שלנו נעשית דרך מספר רב של גלגולי חיים כאן, על כדור הארץ. הסיבה
שאנו מבקשים, כישויות, לחזור ולחוות חיים על כדור הארץ היא שלמעשה זהו המקום
היחיד המוגבל על ידי זמן תנועה ומקום. מצד אחד הדבר יכול להישמע כמגביל משהו, אך
מצד שני בחוויה של החיים המוגבלים שיש לנו, יש משהו שאין בשום מימד אחר: אפשרות
הבחירה, הלימוד וההתפתחות. אלו נעשים באמצעות מערכות היחסים והמפגשים המתקיימים
בינינו. כל מפגש כזה מאתגר אותנו, מאפשר לנו לבחון את דפוסי ההתנהגות שלנו, את
החסימות שלנו, הפחדים שלנו, ה"כפתורים שלנו" (אלו שכשלוחצים עליהם אנחנו
משתגעים). בכל פעם שאנו פותרים דילמה רוחנית כזו, בכל פעם שאנו מתנהגים בשונה מן
הדפוס האוטומאטי שלנו, אנו מתפתחים מבחינה רוחנית. ואז משתחררת אנרגיה אל היקום
ואנו והעולם כולו מתפתחים בזכות זה. הכוונה גם על כדור הארץ וגם בכל שאר המימדים.
אנחנו בעצם ה"גנרטור" של הבריאה.
כל
אחד מאיתנו הגיע לכדור הארץ לצורך לימוד מכלול שיעורים. השיעורים האלה נבחרו על
ידינו בקפידה טרם לידתנו. עבור ביצוע הלימוד בחרנו לעצמנו את כל הכלים שיעזרו לנו
לחיות את החיים שתכננו. בחרנו את התקופה בה ניוולד, את המשפחה אליה נולדנו, את
הגוף שלנו ואת האנשים שנפגוש במהלך הדרך.
כל
מפגש שלנו במהלך חיינו אינו מקרי. הוא מתוכנן מראש ורשום ביומן הפגישות שבשמיים.
במהלך הדרך כל שנותר לנו הוא לבחור כיצד נגיב באותן הפגישות. האם אכן נלמד ונלמד
את מה שהיינו צריכים, או שמא נכשל ונצטרך להיפגש עם אותו אדם או אותו מצב שוב
בעתיד.
זכרו
שגם האדם המעצבן ביותר עמו אתם נפגשים, הוא למעשה חבר-נשמה שממלא את התוכנית אותה
קבעתם שניכם כאשר הייתם במצב תודעה גבוה הרבה יותר בזמן שבין הגלגולים. הוא בחר
להגיע לכדור הארץ, לבזבז זמן ואנרגיה רק כדי לעצבן אתכם ולתת לכם את האפשרות
להתעלות מעל כעס זה.
קשרים זוגיים וקשרי משפחה מבחינה זו הם הסבוכים ביותר, כיוון שמדובר בקבוצה של
נשמות שבחרו לא רק להיפגש זו עם זו במהלך חייהן באופן אקראי, אלא ממש לעבור את
השיעור ביחד. לרוב קבוצת נשמות שחווה חיים כמשפחה אינה עושה זאת בפעם הראשונה.
לרוב חווינו כבר בעבר קשרים משמעותיים עם אותה קבוצה, אולם בפורמאט אחר. יתכן שמי
שהוא אחינו היום היה פעם סבתא שלנו, או הבן שלנו, וכך הלאה...
עכשיו אולי נוכל להסתכל ביתר אהבה והבנה על ההתנהגות של בני משפחתנו שברך כלל קשה
לנו לסבול, אם נבין שלמעשה הם עושים לפנינו מעין הצגה שנקבעה מראש. שלמעשה הם
אוהבים אותנו כל כך עד שבחרו לחיות איתנו חיים שלמים רק כדי ללמד אותנו שיעורים
ולהביא אותנו למקום רוחני גבוה יותר.
אני
אישית גדלתי בתוך משפחה המאפשרת לי הרבה חופש פעולה. דבר אותו אני מאחלת לכל אחד.
אולם כמטפלת, בפגישות טיפוליות וגם בשיחה עם חברים, אני נתקלת במשפחות שלא
מאפשרות כל כך הרבה חופש פעולה. הדבר נשמע מאוד שונה מצד "הילדים" ומצד "ההורים".
לכל
אותם ילדים (גם בני ה 30 פלוס) שחווים שהוריהם/משפחתם/בני זוגם מגבילים את
ההתפתחות הרוחנית שלהם אני רוצה להזכיר שלמעשה אנחנו ממגנטים לנו סביבה שתשקף את
העולם הפנימי שלנו. ברגע שאנו נהיה שלמים עם מה שאנו עושים ההתנגדות מצד הסביבה
תחלוף. כל עוד ישנה התנגדות ישנם שיעורים שעלינו לעבור. לעולם לא נוכל למלא את
יעודנו מתוך התנתקות והתעלמות ממתנגדינו. עלינו לנסות להשתמש בהם. להיעזר בהם.
לתת להם לשקף לנו את "הנקודות המתות" שלנו, להראות לנו היכן עלינו עוד לעבוד
ולהתפתח.
ומצד
ההורים שביניכם, אמנם אני עדיין לא אמא, אבל יוצא לי לעבוד עם אמהות ולרוב אני
שומעת הערות קורעות לב של אימהות היושבות מולי ומספרות לי כמה קשה להן לראות את
בניהם "לא נמצאים על המסלול הנכון". דרך אגב – הדבר תופס לגמרי גם לגבי
נשים/גברים שמרגישים שבן/בת הזוג שלהם לא נמצאים על המסלול הנכון. עבורכם הייתי
רוצה להזכיר נושא נוסף שחשוב לזכור כאשר מדברים על קשרים קרמתיים:
כן.
קבוצת הנשמות באה ללמוד שיעור מסוים ביחד. אולם בכל זאת, כל אחד מאיתנו בא לעבור
שיעור אחר ויהיה עליו למצוא את דרכו בעצמו. לכל אחד מבני המשפחה (או לבן/בת
הזוג/הבנאדם שאנו כל כך מאוהבים בו ולא מצליח לנו איתו וכן הלאה) נועד שיעור אחר
ואין לנו כל אפשרות לדעת מה הנשמה שנמצאת מולנו באה ללמוד. גם אם נראה לנו שהאדם
האהוב לנו עושה שגיאה חמורה, גם אם נראה לנו שבן המשפחה שלנו סובל או אינו מגשים
את הפוטנציאל שלנו עלינו לזכור דבר חשוב: אנו כרגע שופטים אותו דרך העיניים
הביקורתיות שלנו. לא תמיד הביקורת באה בדרך השיפוטית והמוכרת. גם כאשר אנו נורא
מרחמים על מישהו ובאמת מאמינים שאנו באים לטובתו, זכרו שאנו בכל זאת מסתכלים על
חייו דרך המשקפיים שלנו. אנו חושבים: מה אנו היינו עושים במקומו? איך אנו היינו
פותרים את הבעיה? נראה לנו כי לכל מצב נתון יש פיתרון אחד, וזה כמובן הפיתרון
המושלם שלנו. אולם הדבר פשוט לא כך. עליו לזכור שאנו נשמה מסוימת, עם הסתכלות
מסוימת ועם שיעור מסוים ללמוד. בן המשפחה הקרוב שלנו, או בן זוגנו המוחמץ יכול
להיות בתוך אותה סיטואציה ולחוות אותה באופן שונה לגמרי. הבחירה שעבורנו נראית
אופטימאלית יכולה לא לשרת אותו כלל. יתכן שנשמה שלו בחרה במסלול אותו אנו כלל לא
נוכל להבין. ואין צורך לדאוג. לבסוף כשכל חלקי הפאזל יהיו מושלמים נבין בדיוק
מדוע עשה כל אחד מהאנשים שפגשנו לאורך הדרך את הבחירות שלו.
אין
לנו אפשרות לנסות ולהכתיב לנשמה אחרת כיצד לנהוג.
בנוסף, ולהקלתנו, צריך לזכור כי למעשה אנו לא מסוגלים לעשות באמת שגיאות בכל
הנוגע למערכות יחסים. כל מי שפגש אותנו בדרך בחר אותנו כמדריכו בחיים. אפילו
השגיאות שלנו משרתות אותם בסופו של דבר.
מה
נותר לנו, אם כן לעשות? כמובן – לצפות בכל נשמה שפגשנו בדרך מתוך אהבה ללא תנאי.
ולא סתם. דבר ראשון כיוון שהתדר של האהבה הוא התדר המרפא ביותר וזה שמכניס אדם
לאיזון אמיתי. כל אדם שמרגיש שהוא מוקף באהבה אכן יגשים את הפוטנציאל שלו. אין
הכוונה שיעשה את הבחירות שנראות לנו נכונות, אבל בהחלט הוא יהיה מסוגל להיות קשוב
יותר להדרכה הפנימית שלו ולעלות על המסלול ליעוד שלו מהר יותר ובדרך חלקה יותר.
(כאן המקום להודות לאימי, סבי וסבתי שתמיד נתנו לי את חופש הפעולה ופשוט העריכו
כל דבר שעשיתי. גם כשזה נראה היה לא הגיוני בעליל).
מה
עוד משרתת הצפייה ללא תנאי? ירדנו לכאן, לכדוה"א, על מנת לחוות דרך חיים מסוימת
ולקבוע לנו נתיב אחד, מתוך אינסוף אפשרויות, אל האור. כל נשמה בסופו של דבר קובעת
לעצמה את הנתיב אל האור, ומשום שהאור אינסופי בסוף כל הנשמות מגיעות אל האור,
בדרך שונה ומיוחדת.
אם
נרשה לעצמנו לצפות בחייהם של האהובים שלנו נזכה במתנה אדירה. נוכל ללוות אותם
בדרכם אל האור. להבין ולהכיר את דרכם המיוחדת. אנו לא נחייה את חייהם, כמובן,
אולם היכן נוכל למצוא עוד אפשרות ללוות נשמה במסלול הקדוש אל יעודה כל כך מקרוב?
אם פשוט נצפה באוהבינו חיים את חייהם ועושים את בחירותיהם – נגלה באמת ובתמים את
הפאזל המושלם של אלוהים. את העובדה שכל אחד בסוף מגיע אל האור בדרכו.
מי ייתן והאור יאיר כל צעד בדרככם.
באהבה,
קרני
-
במה חופשית מאת קרני
לקבלת תחזית
