במה חופשית מאת טל אברהמי

אודות טל אברהמי ורשימת מאמרים

פרק במה חופשית

מוות ולידה מחדש בדרך הרביעית / טל אברהמי
מהות השינוי הפנימי ומשמעויותיו.
ראשיתה של ה'דרך'.  דו"ח אישי.

מן ההתעוררות…..

הכמיהה האישית להגשים קיום שהוא אורגני להוויית האדם וליקום שהוא חי בו...

השאיפה לשפע אישי שמעוגן הרמונית בטבע ובחברה…

 

קריאתו של הלב.

 

 הסקרנות הבלתי פוסקת ללמידה. הרצון לגדול.

השאיפה לטוב – לקיום שיש בו צמיחה והתחזקות של הכוחות הפנימיים והאותנטיים של האדם.

 

ההבנה ששליטתם של כוחות הישרדותיים בעולמו הפנימי של האדם יוצרת עבדות עמוקה…

 

התמיהה על כך שהשאלה 'מי אני' נותרת שוב ושוב ללא מענה…

 

האכזבה מן התשובות המקובלות…

 

החיפוש.

בספרו "חיפוש אחר המופלא"(*), מתאר אוספנסקי את המורה גורדייף מדבר על כך ש"על מנת להיוולד מחדש יש למות ועל מנת למות יש להתעורר…"

אך מהי המשמעות של 'להתעורר', 'למות' ו'להיוולד מחדש' בדרך הרביעית?

המאמר מתאר את מהות השינוי הפנימי החל באדם כתוצאה מתהליך זה כפי שהכותב מכיר אותו. זאת אומרת – כרצף המשכי וישיר של הדברים המתוארים ב'חיפוש אחר המופלא' כאשר הם מתגשמים ברמה האישית.

גורדייף מתאר בפני תלמידיו את שלוש הדרכים הבאות כדרכים מסורתיות המהוות, כמסגרות מובְנות, את האפשרות היחידה עבור בני האדם להתפתחות פנימית. לאחר מכן הוא מציין את קיומה של הדרך הרביעית.

הדרך הראשונה, הגסה והפחות מתוחכמת, היא דרך הפקיר. הפקיר מאמן את גופו. הוא משקיע מאמץ על בניצחון הרצון על החלק הפיזי של הווייתו. הוא מגבש את כוחות הרצון שבו ע"י עמידה בתנאים פיזיים קשים מנשוא במשך שנים ועשרות שנים. אולם, החלקים הרגשי והמחשבתי שלו נשארים בלתי מפותחים לחלוטין.

(*) ראה 'חיפוש אחר המופלא' מאת פ.ד. אוספנסקי בהוצאת שוקן

הדרך השניה היא דרך הנזיר. הנזיר מקדיש את כל כולו לאמונה ולאהבת אלוהיו. הוא נפרד מן הסיפוק הרגשי של הגשמת רצונותיו הארציים וע"י כך מתגבש בו רצון. עבודתו מתמקדת בהתמודדות עם המבנים, הנטיות וההתניות האישיים של רגשותיו. הוא מתפתח רק בחלק הרגשי של הווייתו וכוחות ההגשמה הפיזיים והמחשבתיים שלו אינם מתפתחים בזכות עצמם.

הדרך השלישית היא דרך היוגי. היוגי מפתח את שכלו. הוא משתמש בכלים של ידע ומחשבה, הבנה, ראייה והתבוננות. מצבו, עפ"י גורדייף, הוא הטוב ביותר מבין השלושה מאחר והוא יכול להשתמש בידע על מנת להשיג התקדמות מהירה יותר אך גם הוא מתפתח בכוון אחד בלבד. הרצון אינו מתפתח בו בחלקים הרגשי והגופני.

כל אחת משלוש הדרכים מתחילה ב'מותו' של האדם. הוא משאיר מאחוריו את כל מה שהיו חייו עד לאותו רגע. זהו תנאי הכרחי. מכאן והלאה הוא מקדיש את עצמו אך ורק לדרך בין אם בחר בכך במודע או שיד הגורל הייתה בדבר. כך או כך, עבור חייו הקודמים הוא מת. הוא מתחיל חיים חדשים.

כעת נעבור לדרך הרביעית. הדרך הרביעית היא דרכו של גורדייף. כאן, בניגוד לשלושת הדרכים האחרות, מתרחשת ההתפתחות בתוך החיים הרגילים. בית, משפחה, ילדים, פרנסה והיא מתרחשת בכל שלושת חלקי ההוויה במקביל – גוף, רגש ומחשבה.

לדרך הרביעית ישנם חוקים משלה.

על מנת להתקדם בדרך הרביעית, אומר גורדייף, ראשית כל על האדם  להתעורר. על ההתעוררות עצמה ליצור מוטיבציה לעבודה נמרצת ועקבית. זאת מתוך הצורך שלו עצמו להפוך את הדברים שהוא התעורר אליהם לאמת חיה ומוגשמת בכל הווייתו. עבודה זו מתרחשת תוך כדי שהוא חי באופן מלא את חייו הרגילים.

תהליך זה של עבודה פנימית חייב להתרחש בתוך מסגרת של הכשרה מיוחדת, עליה מדבר גורדייף בנפרד ואשר חלקים ממנה מתאר אוספנסקי בספרו.

כתוצאה מתהליך הכשרתו עובר האדם שינוי הכרתי פנימי -  עמוק והדרגתי, המתייחס להיכרות שיש לו עם עצמו ועם העולם. כמו כן נרכשים בתהליך זה כלים, ידע מעשי ואיכויות אישיות ההופכים בהדרגה לבסיס ההכנה שלו לקראת לידתו המלאה לקיום עצמאי של ה'דרך הרביעית' (על 'בתי הספר' של הדרך הרביעית ראה באותו הספר).

כך, בזמן שההוויה השלטת בעולמם הפנימי ובתפקודים הנפשיים של בני האדם סביבו ממוקדת בהישרדות (חברתית, תרבותית וקיומית), בזמן שכל כוחות ההגשמה סביבו רתומים למשימה האחת והיחידה הזו (על פי רוב מתוך פחדים עמוקים), מצטברת בתוך נפשו אותה הכשרה שקיבל – ויום בהיר אחד מתגבש רצונו לכדי כוח ברור וממשי והשפעתם של  אותם הכוחות ההישרדותיים - בדיוק אלו אשר יצרו את מי שהיה – מתפרקת בתוכו בבת אחת ומתה.

מופיע אדם שהכוחות השולטים בקיומו שונים לחלוטין. האדם הזה לא ישוב יותר להיות מה שהיה.

רק בשלב זה, למעשה, מוצא האדם את עצמו באותה נקודה שבה מתחילים ההולכים בשלושת הדרכים האחרות. הנקודה שבה כוח הרצון הוא זה היחיד שבעזרתו הוא ימשיך הלאה. יש לו ידע שנרכש בתהליך ההכשרה וכתוצאה מתהליך המוות עצמו. יש בו קשר חי ובלתי פוסק למצפון – אין לו כלים נפשיים להישרדות, שכן אלה בדיוק שהיו בו – התפרקו ונותרו כאבן שאין לה הופכין בעקבות התהליך כולו. זאת מאחר והתגבשותם בתוכו במהלך חייו כולם עד לאותו הרגע נוצרה על בסיס עקרון שכבר לא יכול להמשיך ולהתקיים בו.

מהו מצבו של אדם ש'מת' לחייו בעודם במלוא תנופתם? מה מצבו של אדם שכל מה שחייו היוו עבורו משתנה לבלי הכר? אין ספק שהוא מוצא את עצמו בבת אחת בצרות צרורות.

הוא הפך להיות אחר במידה ובעוצמה כזו שכל דרך חזרה כבר אינה אפשרית. אז מה עושים עכשיו עם הסביבה והתפקוד והמחויבויות?

כבעל הוויה שונה לגמרי הוא ימצא, מן הסתם, שהחיים שקיים עד כה – קשרים חברתיים, יחסי זוגיות והורות, קשרים משפחתיים, כיווני תעסוקה וכל מערכות היחסים האחרות שהתקיימו בחייו אינם יכולים יותר להתקיים באותו אופן.

כל חייו הקודמים אכן מתו עבורו ברגע אחד.

אין לו ברירה. כמי שבחר בדרך הרביעית עליו לגשת לעבודה של בניית חייו מחדש. הוא נולד מחדש כהוויה אחרת. עליו 'ללמוד לחיות' מבראשית. חייו הקודמים / הקיימים אינם מתאימים לו יותר, אולם רק הוא יודע זאת. הוא מתחיל מיידית בתהליך של צמיחה והתפתחות. הוא כאותו עובר שרק נולד ויש לו הצרכים המיוחדים שלו ותנאי חיים מסוימים נדרשים לו על מנת לגדול ולהתפתח כראוי. והוא לבד. 

כך הוא מוצא את עצמו, למעשה, ככוח שמפרק את המבנים הקיימים. כאן מתגבש רצונו – וכוחותיו השונים באים לידי ביטוי ונלמדים בו. הוא עסוק בהתמרת החיים סביבו לחיים שמייצגים מציאות הווייתית אחרת לגמרי. הוא נדרש להפעיל את כל כוחותיו, רצונו והידע שנרכש בו על מנת לייצר שינוי מהותי בסביבתו וביחסיה אתו. הוא צריך לשנות מציאות שלמה. מעגלי חיים שלמים. כוחות הנובעים מחייהם של אנשים רבים המקיפים אותו.

למה? באופן פרדוכסלי ניתן לומר כי הוא אינו יכול אחרת. הוא רוצה לחיות. הוא מחויב לחייו כמי שהוא. מחויב לעצמו ולקיום של פירות הכשרתו והוא צריך לבנות סביבת חיים שתאפשר לו זאת.

תהליך ההתפרקות של מבנה חייו הקודמים יכול להתרחש במשך שנים – שנים ארוכות וכואבות של דיסהרמוניה חזקה עם אותה סביבה שמקיפה אותו ועם מחויבויות שעדיין קיימות בחייו למרות שלא בהכרח הוא (האדם שנולד) יצר אותן ולא בהכרח יש לו הכלים לקיים אותן.

לא תמיד אפשרי עבורו לייצב מחדש מבנה שהתפרק ולעיתים הצורך מוביל בסופו של עניין להינתקות מן הקשרים הקודמים - גם אם מדובר באנשים שליווהו בדרכו עד לאותו רגע ושהוא עדיין אוהב אותם.

כל קשר שהתקיים בעבר כבר לא יכול להתקיים יותר באותו אופן. צריכים להיווצר קשרים אחרים, חדשים או ישנים-חדשים ועם זאת לא בטוח שהעניין אפשרי. יחד עם זאת, ככל שמתפתחת עבודתו כך גם חוקים אורגניים שמתייחסים לאיכויות של הוויה מתחילים לפעול ולפתח את חייו מחדש.

אם כך, בתוך מסגרת החיים הקיימת נולד לו אדם שונה. ברשותו ידע רב. ידע שאינו מצוי ברשותו של כל אדם. ידע זה מספר על דרך ההתקיימות הראויה (זאת אומרת – על פי כללי מצפון ברורים ולא מתוך פחד הישרדותי) להוויית האדם כפי שהיא. הוויה שמשוחררת מכוחן של התניות הקיום החברתיות, המשפחתיות והתרבותיות העמוקות ביותר. התניות של מחשבה, רגש, תנועה, גוף, מין וכל ממד נוסף בו מתקיים אדם.

כאן, כמובן, נוצר המאבק. שכן, מתוך כוחות אלו וחזרה לתוכם נולד האדם. כאן עליו לגבש את דרכו ויותר מכך, עליו לגבש לעצמו - יש מאין - כלים חדשים לקיום.

מהרגע בו נולד האדם כמציאות הווייתית שונה לתוך מסגרת חייו הקודמים התחילה בפועל ה'דרך הרביעית'.

גיבוש רצונו לכדי מבנה נפשי חדש בעל יכולת עשייה ממשית בעולם מתוך ידע מקיף המתייחס למהות והנחייה מצפונית ברורה – זהו המסלול שלו. ממד ההתקיימות וסביבת הלימוד שלו הם המפגש עם נפשותיהם של האנשים סביבו, כוחותיהם הנפשיים והכיוונים והצורות בהם הם פועלים. מפגש מודע וער מרגע לרגע. ער להתרחשות, למניעים ולהשלכות הנוצרות בחיים מתוך הדרך בה האנשים מתקיימים. ער וחי את המשמעות של מי האנשים ומה שהם. משמעות, הווה אומר - ההשלכות המעשיות הגורמות לכך שהמציאות נראית כפי שהיא נראית כתוצאה מדויקת מן האופן בו אנשים חיים.

ברור שאדם זה מחויב "לעמוד בפרץ" שכן האופן (הלא מודע, עפ"י רוב) בו אנשים פועלים בחיי היום יום יכול, לכל היותר – ולעיתים נדירות בלבד – להיות "בלתי מזיק" או "מאפשר" עבור צמיחה פנימית. והלא כל אפשרות אחרת רק מקבעת חזק יותר ויותר את דפוסי הקיום הקיימים ואת חוסר האפשרויות של האדם להתעורר לעצמו –לא כל שכן לנהל חיים אותנטיים.

הדברים אכזריים במיוחד כאשר הם נחשפים בדרך השפעתם על צמיחתם הפנימית של ילדים.

הלידה, אם כן (לידה מחדש), הנה ראשיתה הממשית של 'הדרך הרביעית'. לאן היא מובילה? בשלב הראשון לגיבושם של רצון וכוחות עשייה אותנטיים. דבר זה, בזכות עצמו, הוא עניין שראוי לחיות עבורו – שלא לדבר על כך שיתכן וזהו הסיכוי היחיד באמת לשנות משהו בהוויית המציאות האנושית המוכרת לנו כיום, ולמעשה גם רחוק ככל שההיסטוריה מגיעה לעבר.

אותו אדם, שמת ונולד מחדש, ואשר גיבש את רצונו למול כוחות קיומיים וחברתיים חזקים, כוחותיו שלו מתגבשים כהשפעה מודעת ורצונית, המכוונת להתעוררות של צמיחה פנימית בבני אדם באשר הם וזאת כתוצאה מקיום הרצף של תהליך הצמיחה האורגני שלו עצמו.

לסיכום, השינוי שחל בהווייתו של אותו אדם ש'מת' ו'נולד מחדש' בדרך הרביעית מתרחש במוטיבציית החיים הפנימית, הבסיסית העמוקה שלו. זו שיוצרת מראש את מבנה הנפש ודרך תפקודה בכל אדם ואדם.

ואיך ניתן לשרוד כך?

אין שאלה טובה מזו על מנת להפנות את השואל להתבונן חזרה בעצמו.

טל אברהמי.

במה חופשית מאת טל אברהמי

אודות טל אברהמי ורשימת מאמרים

פרק במה חופשית

לראש הדף