היום קראתי את ספרו של רוברט סיגל: לויתן לבן.
כאשר
סיימתי את הספר הרגשתי הרגשה של עצב וכעס על אחי בני האדם שהורסים את כדור הארץ
בצורה עקבית ומעוררת חרדה גדולה.
הספר
רק הזכיר את הידוע לכולנו. הרבה מאוד בני אדם פועלים מתוך אנוכיות וחוסר ראיה של
העתיד ואין הם מביאים כלל את מה שיגרם מפעולותיהם.
האוקינוסים והימים מתמלאים בנפט שחור אשר מכסה את כל פניהם בכיסוי שחור שמנוני
שהורס את כל הצומח, החי והעוף ומגיע עד הקוטב הצפוני והדרומי של הכדור.
הצייד הבלתי מבוקר של דגים וסרטנים מביא לדלדול משאבים לדגים רבים שמתים מרעב.
הניסויים הגרעיניים שנעשים בתוך האוקינוסים והימים הורגים כל דבר חי וזורעים שממה
והרס לעוד עידנים רבים.
התאור הזה אינני מחזה אימה אלא המציאות במערומיה.
אנו,
בני האדם שמחפשים את רווחת כל היצורים עלי אדמות, יכולים רק לשאת את תפילתנו שכל
זה ייפסק. אבל נוסף לתפילות, אנו יכולים לפנות אל הלב של כל אחד ואחד ולדבר מלב
אל לב כדי לנסות ולשכנע את האדם לחיות ולתת לחיות. לתת גם ליצורים הרבים בימים
ובאוקיאנוסים לחיות ולהמשיך את שושלת האבולוציה על פני האדמה.
הלויתן הוא ידידו של האדם. הלויתן נמנה עם היצורים הראשונים שהגיעו לפלנטה הזו
והם נושאים בקירבם את הסודות הכמוסים ביותר של הפלנטה שלנו. הלויתן נושא בקירבו
את העתיד של הפלנטה ארץ.
הידלדלותו והכחדתו תביא לשואה אפילו גדולה יותר מכפי שננסה לדמיין.
לכן
עלינו מוטלת המטלה להגן על הלויתן ועל כל היצורים הימיים האחרים. כל חיה ויצור
עלי אדמות, אם הוא הורג, הוא הורג לצורך הקיום שלו. הוא הורג רק באם הוא רעב ורק
את הכמות שהוא מסוגל לאכול, לא יותר. אבל האדם הורג לשם הרג בלבד, הוא הורג
להשבעת רעבונו של האגו ושל השנאה, הכעס והשליטה. אין הוא הורג רק לשם אכילה
ושובע. האדם הוא היצור היחיד שהורג לשם ההרג ולעצמת גאוותו.
הגיע
הזמן שזה ייפסק. הגיע הזמן להפסיק את ההרג והרצח של יצורים חפים מפשע, והגיע הזמן
להפסיק את כריתת העצים של יערות הגשם, דבר שיביא למחסור בחמצן באויר.
כל
הפעולות הללו הן פעולות של התאבדות. בני האדם פועלים מתוך פחד ואגו והם לא
מבינים שהם מחסלים את כדור הארץ לאט לאט וגורמים לו להיכחד.
צריך
לזכור כי כדור הארץ הוא המקום שאליו אנו בני האדם חוזרים שוב ושוב בגלגולים
רבים. לכן בעצם המעשה הזה אנו שורפים את האדמה שעליה אנו מהלכים, אנו מדלדלים את
החמצן, המים והאוויר על פני האדמה, דבר שיקשה עלינו לחיות כאן שוב.
בכל
המלחמות שבני האדם נלחמים איש ברעהו אנו יוצרים יותר ויותר כאוס שהורס את כל
המשאבים של האדמה וכל מה שעליה.
לכן
בני האדם שאיכפת להם מכדור הארץ, יאמרו "לא" להרג ולרצח של החפים מפשע. לכן בני
האדם יאמרו "לא" למלחמות, ויאמרו "לא" לכל מה שהורס ומחסל, לכן בני האדם יאמרו
"לא" למוות ולכל מה שהוא מביא איתו כולל כל המשמעויות שלו.
לכן
בני האדם שאיכפת להם יאמרו "כן" לחיים ולכל מה שהחיים מביאים איתם.
ובחרנו בחיים.
הרבה אור ואהבה
תקוה אברהם
לקבלת תחזית
