לאחרונה פנו אלי מספר אנשים אשר צרכו סמים בעבר ואחרים שצורכים עד היום. הם רצו
להבין מה קורה בזמן מדיטציה והאם המדיטציה יכולה להיות תחליף לסם שהם לוקחים.
תקשרתי ושאלתי והתשובות לפניכם:
הסמים הם תחליף לאהבה.
בזמן
המדיטציה, התודעה נפתחת לאט ומתוך מודעות. כל מה שרואים או חווים נקלט מתועד
ומובן על ידי המוח. ההתפתחות איטית ובטוחה. בזמן המדיטציה האדם חווה את העולמות
העמוקים ביותר בתוכו. הוא חוזר למקומות היפים והמוארים שעזב לפני שהגיע לכדור
הארץ, בזמן שהיה כדור אור שמוזן ישירות מהמקור. האדם חווה יופי, שלווה, חום,
חמימות, אהבה, שיחרור, בריאות, פתיחות, רוגע, הרמוניה עם כל הבריאה ואהבה קוסמית.
האדם
מרגיש אהוב ומוגן.
כאשר
לוקחים סמים, התודעה נפתחת בבת אחת וללא הכנה מוקדמת. המשתמש בסמים מגיע למקומות
לא ידועים ולא מוכרים והמוח שלו לא מסוגל לעכל ולעבד את מה שהוא רואה או חווה.
לכן הוא נכנס לחרדות וטראומות וקשה לו מאוד לצאת משם.
אדם
שלוקח סמים הוא אדם שזקוק מאוד לאהבה. הסם מפגיש אותו עם מקומות עמוקים בתוכו
והוא מרגיש רגוע, שליוו ועטוף באהבה. בהתחלה החוויה נראית מאוד יפה ומענגת. ככל
שצורכים יותר סמים כבר לא חווים את אותה חוויה כמו בהתחלה. ואז רוצים מאוד לחזור
לשם. כך כמות הצריכה עולה והאדם חושב שאם ייקח יותר סמים הוא יגיע שוב לאותה
חוויה ראשונית. אבל זה לא מגיע. והוא מוצא את עצמו אחרי תקופה מסויימת מכור לסם
ולא יכול להשתחרר ממנו.
התחושה של המכור לסמים היא של אדם כבול באזיקים. הוא לא יכול לעשות שום דבר ללא
הסם שמזין אותו לדעתו. למעשה הסם הוא סוג של כלא. כי האדם איננו חופשי לעשות
כרצונו והוא תלוי בחומר מסויים שירים אותו בכל פעם שהוא מדוכא או עצוב. מתי הוא
מבין שהוא כבול? ברגע שהוא רוצה להשתחרר מהסם ולוותר עליו. אז הוא מגלה שהוא
איננו יכול. כי הגוף שלו כבר התרגל לסם ודורש אותו מידי יום. זהו מעגל סגור
שאיננו יכול לצאת ממנו. לא לבד על כל פנים. לשם כך הוא זקוק לעזרה.
הרבה אור ואהבה,
ישויות של אור ואהבה,
תקוה אברהם
לקבלת תחזית
