אחדות זו הבנה עמוקה שכולנו שייכים
לאותו המקור. כולנו מחוברים באנרגיה האין סופית ואין הפרדה.
אין הבדל בין עני לעשיר בין רופא
למנקה רחובות, בין פרח לאבן בין כלב לעץ, כולם עשויים מאותה אנרגיה בסיסית ראשונית
ומתוכה נוצר הכל.
אנרגיה זו לא ניתן לראותה. לא
במקרוסקופ ולא בטלסקופ. זו אנרגיה בלתי ניראת לעינינו. על כן יאמרו: מה שלא נראה,
אינו קיים, וזה עניין של אמונה. ובכל זאת אדבר על ה"לא קיים" ועל האמונה.
אנו, בעת ובעונה מאוחדים ובעת
ובעונה נפרדים. וכיצד יתכן הדבר? אם ניקח עיגול צבעים, ונסובב אותו במהירות, כל
הצבעים התאחדו לצבע הלבן. במקרה זה כל הצבעים הם גם נפרדים וגם מאוחדים. הסיבוב
המהיר של העיגול גורם לצבעים להתאחד, אך הם בכל זאת צבועים שם בנפרד.
כך אנו- האנרגיה שבנו- פועמים בקצב
מהיר מאוד. פעימה אחת אנו פה, ופעימה שניה אנו נמצאים כאנרגיה מאוחדת. וכך אנו
נמצאים בשתי מקומות בו זמנית. אך אנו ממוקדים במציאות זאת. אמנם חלקיק מהזמן אנו פה
וחלקיק לא, אך המודעות שלנו ממוקדת כרגע רק במציאות הזאת ואנו חווים רק מציאות זאת,
ואין אנו מודעים למציאות האחרת שאנו נמצאים גם בה.
ארחיק לכת ואומר שאנו נמצאים, פרט
לשתי מציאויות אלה, בעוד מספר רב של מציאויות. ושוב, אנו פועמים בחלקיקי זמן מהירים
ובלתי נתפסים, בכל פעם במציאות אחרת. ולמעשה אנו נמצאים בו זמנית בכולם.
לא לחינם נאמר שלא קיים המושג
זמן בעולם שמעבר. הכל נעשה בו זמנית. והנשמה יכולה להיות בו זמנית במציאויות
שונות.
כל ההיסטוריה המתמשכת, ההולכת בקו
ישר, אינה קיימת, אלא בו זמנית עם כל ההיסטוריה העתידית. ואנו במהלך הגלגולים שלנו
על פני האדמה, פועמים בו זמנית במקומות שונים בהיסטוריה. ואנו יכולים במצב של שחזור
גלגולים, לחוות שוב את אותו הגלגול שהיינו בו בעבר. במצב זה, אנו מחזירים את נקודת
המיקוד שלנו אל אותו גלגול במשך כמה רגעים מהזמן הארצי.
מן הנאמר, ניתן לחשוב שהכל כבר
קיים וישנו, ואנו מתמקדים בכל פעם במשהו אחר. אמנם זה נכון, אך יחד עם זאת אנו
מרחיבים את היש ובוראים ויוצרים עוד ישים קיימים המתווספים, ושוב, בעת ובעונה אחת,
יחד עם כל מה שקיים, כי הרי אין משמעות לזמן. ואין משמעות למה שבא קודם ולמה שבא
אחר כך. האנרגיה מתרחבת ומתווספת ובכל זאת הכל כבר קיים בו זמנית.
ניתן לראות את ההיסטוריה כפיסות
נייר התקועות בדוקרן זו על גבי זו, ובכל פיסת נייר ישנו חלק מאתנו שחווה שם את
המציאות.
אחר כך, נדמיין שאנו מועכים
ומוחצים את פיסות הנייר זו לזו, ומאחדים את כולם לעיסה אחת. כל מה שנוצר נעלם
ונותרת רק האנרגיה הטהורה שממנה עשוי הכל.
זו יכולה להיות רק אמונה, ויכולה
להיות חוויה אישית של אדם, שמתוך מדיטציה חווה את האחדות עם הכל ועם האנרגיה הטהורה
ממנה הוא עשוי.
תורג'מן יעל,
oferyael@internet-zahav.net
לקבלת תחזית
