|
|||||||||||
|
|||||||||||
| ||||||||||||||
על הספרים: בחרתי להמליץ לפניכם הפעם על שלושה ספרים. אלו ספרים של 3 נשים מיוחדות שמתארות את קדושת הדרך. כל אחת מההיבט הייחודי שלה, כל אחת מזווית אחרת. שלושתן כוהנות, כל אחת מתמחה בתחום משלה וכולן ביחד נשים רוחניות שצועדות בייעוד העליון שלהן, ונמצאות בעבודת שירות. הדגש הוא על צועדות. הדרך לעולם לא מסתימת. אין מנוחה על זרי הדפנה באולימפוס של האֵלים. הארה היא בחירה בכל רגע מחדש להיות בחיבור לאני העליון ולהתבונן בחיים דרך עיני הנשמה, להיות במקום של חמלה לעצמנו. כל השיעורים, ההתמודדויות והאתגרים שלפנינו מעמידים אותנו במצב בו עלינו לתמוך בעצמנו, להכיל את עצמנו, ולפתוח את הלב עבור עצמנו ולמען הזולת. בימים האלה הדגש הוא על קדושת הדרך שאנו עוברים כאן והבחינה היא יכולתנו להיות בחמלה ובסבלנות לעצמנו.
הספר
"הלב המתעורר" של בטי איידי
בהוצאת אור-עם: בטי
איידי תיארה בספרה הראשון
הספר "ההזמנה" של אוריה מאונטן דרימר בהוצאת כתר. אישה מופלאה המתפייסת עם החיים. היא רואה את היופי שבפשטות, את האמת האומץ רב נדרש כדי להסכים להודות בה, היא מרוממת את קדושת היותנו בני אנוש בהתנסות. הספר עוסק בכאב להודות באמת כשהאשליות מתנפצות, ועל השחרור והחירות, והשלווה והמנוחה שנמצאים בחלל המתפנה באותם מקומות שהתעסקו בבזבוז אנרגיה על הונאה עצמית, בריחה לעיסוקי סרק, וחוסר שקט פנימי.
הספר "אתמול
בכיתי" של איינלה וינסנט בהוצאת מטר: איינלה מתארת שנים קשות וילדות
שלוש נשים עוצמתיות, שליחות המטפלות באנשים ומרפאות את עצמן בכל רגע בדרך הנצחית המחזירה את כולנו לביתנו הפנימי מפויסים יותר, בשלום עם עצמנו ועם העולם.
מדור המלצות ספרים, מאת
אליסולריה אל: |
|
|
רצופה
בהזנחה, אלימות ועוני. היא קמה ונופלת לאורך הדרך בה היא לומדת לחרוג מהדפוסים בם
היא נתונה ולומדת לנצח את האמונות שהבריגו במוחה. היא לומדת לאט את ערכה כאדם
וכאישה ומתוודעת למתנותיה ולשליחותה היקרים מפז. הסיפור מגיע עד לרגע בו היא זוכה
להכרה ציבורית וגם בנקודת השיא איינלה מודעת לדרך הנמשכת ולעבודה הפנימית שהיא
ממשיכה לעשות.
לקבלת תחזית
