|
|||||||||||
|
|||||||||||
| ||||||||||||||
|
ספרות-הגות - מדור
על נשים בהיסטוריה מאת אליסולריה
אל:
דבורה הנביאהתקשור: אליסולריה אל ישנו מידע כל כך מועט על דבורה הנביאה, והמעט הידוע עליה מגרה את הסקרנות. דבורה הייתה אישה גדולה, גבוהה, רחבה, רגליה ארוכות וגדולות. ידיה ארוכות וחזקות. כפות ידיה גדולות. לא הייתה יפה באופן המקובל, אך עוצמתה מרתקת ועושה אותה יפה בדרך מיוחדת ולא שגרתית. שערה הארוך, מלא וסבוך, מהווה מסגרת לפניה המיוחדות, ולעיניה מבט בהיר ויוקד. דבורה אישה בודדה מאד. התרחקותה מאנשים יוצרת לה הילה של אישה קשה, חזקה ומרוחקת. היא אישה עוצמתית אך פגיעה, בעלת לב גדול ונשמה רגישה מאד. מסורה בכל נימי נפשה לשליחותה, למודת סבל, משמשת מטרה לרינונים ולחיצים ישירים ופוגעים. אמונתה באלוהים שורפת, והבעירה הזאת קורנת ממנה ומפיצה סביבה אור גדול. אהבתה לאל מחברת אותה אליו ככלה לחתנה. אהבתה העזה אליו ואמונתה הבלתי מעורערת בו נותנים לה את הכוח להנהיג עם בתקופה של מלחמות, מעברים וחוסר יציבות; נותנים לה את הביטחון והידיעה המלאה כי תקבל את כל התשובות שתצטרך מיהוה. וכשנחה עליה ההשראה- אין בעולם אדם שיפחיד אותה. ודבורה אישה מרתקת כשהיא מדברת. שפתה פיוטית, עשירה, ולמילים שלה יש מקצב קסום, סוחף…והיא מעבירה בהשראתה את התבונה, האהבה והיופי, ודרכם מביאה היא את האמת ללא פשרות. יש לה מתנגדים רבים בגלל נחרצותה, בגלל דבריה החותכים לעתים כסכין חדה ומלובנת. היא לא תתפשר על האמת. מכל הסיבות האלה נהייתה שופטת בישראל. לא מתוך שאהבוה- אלא משום שבאותה תקופה היה צורך באישיותה, בנוכחותה, בעוצמתה הבלתי מעורערת, באופן שהטילה מורא וגרמה שיכבדוה. היה צורך ביכולתה לדעת את האמת ולראות אותה מבעד למסכי הערפול והאשליה. היה צורך ביכולת האהבה שלה, בשיפוט הישר והבהיר שלה, ביכולתה לחזות את העתיד. היה צורך באמונתה באל, אמונה שהצילה את העם מאסונות. היא הייתה האם הגדולה ולמודת הסבל שמסוגלת לאסוף אל חיקה את כל מה שלא מובן, לא מקובל, חריג ודורש חמלה. שימשה כשופטת וכמתווכת הן ברמה הבינאישית והן ברמה הפוליטית. פסיקתה הייתה תמיד ברוח הצדק והחמלה- אך ללא פשרות. איש לא העז להתנגד למשפט שחרצה. גברים נמשכו אליה והלכו אחריה שבויים בקסמי עוצמתה הנשית. היו לה פרשיות אהבים לא ארוכות עם כמה מהם, ביניהם ברק בן אבינועם. הגברים שהיו איתה נטשו כי לא היו מסוגלים להכיל את דבקותה באמת, את הידע שלה, את הצורך שלה להיות עם עצמה לתקופות. היה בה משהו קודר ולא מתפשר. הם לא הבינו את מסירותה לשליחות שלה. נשיותה התבטאה בדרך יוצאת דופן כביטוי של עוצמה. אך היא שבעה אכזבות ואהבותיה גרמו לה מפח נפש. היא למדה לדעת כי גברים נשענים עליה, יונקים מאורה, מכוחה. ברק היה זקוק לנוכחותה בשדה הקרב. הוא פחד לצאת להילחם בלעדיה. הוא ידע כי אמונתה ואהבתה ליהוה יעטפו אותו בקרב בהילת הגנה. האיש הזה נזקק לשתי נשים כדי להכריע את הקרב. הוא נזקק לעוצמתה ולכוח האמונה של דבורה, ולאומץ ליבה ולערמומיותה של יעל שהלכה אחריה. נשים היו כנועות וצייתניות באותה תקופה ולרוב הסתירו את עוצמתן. בודדות העזו להיות הן עצמן ולהשתמש בקסמי הריפוי ובידע שלהן כדי לסייע ולהביא מזור לנזקקים. דבורה הייתה כזאת ויעל פעלה בהשראתה. היה לדבורה חזון לקדם את מעמד האישה ולגרום לגברים לכבד את נשים,להבין אותן ולהסתייע ביכולות שלהן. היא ליוותה קבוצות של נשים, לימדה אותן, וכמה בודדות מביניהן הלכו איתה בדרך ארוכה של שירות. היא קבלה ממקורות עליונים ידע וריפוי ששילבו הרמוניה בין רוח לחומר, בין אדמה לשמים. היא הייתה מומחית לעבודה עם אנרגיות ואור וידעה את אנרגית האדמה. היא ידעה את החיבור בין האדם לאדמה והבינה את כוחות הריפוי של האדמה. היא חיה הרחק בבדידות, באוהל על צלע הר ולא נתנה לאיש להתקרב אליה. שם כתבה את מה שקבלה ממקורות עליונים – תפילות, פיוטים, נבואות, סמלים של עוצמה וריפוי - והנשים שהיו עמה מסייעות לה. הייתה מוקפת מתנגדים שהתנכלו לה- אך איש לא העז לפגוע בה כי הייתה תחושה שהאל עצמו מגן עליה. לא הייתה מובנת או אהודה, לא מקובלת אך כה נחוצה לעם ישראל אז. שבעת אכזבות אישיות מיחסם של האנשים אליה, מלאת כאב ומרירות פרשה ובחרה להיות לבד. היא מִלאה את תפקידיה הציבוריים על הצד הטוב ביותר בהגינות, בחמלה, בתבונה. מסרי עליונים בשפתה הפיוטית ושירי אהבתה ליהוה הושמדו אחריה, כי האנשים לא היו מסוגלים להכיל אז את החריפות, הליריות והאמת הבוטה כמו שלא יכלו להוקיר ולהבין אז את הרומנטיות והארוטיות בה בטאה כאישה את אהבתה לאל. מי שתיעדו את התקופה הותירו שיר אחד מכתביה, הנוגע למהלך ההיסטורי של הקרב מול סיסרא וניתן למצוא שם רמז מאחורי הסיפור על יחסיה עם ברק והישענותו של הלוחם הזה על עוצמתה. ספרה "שבעת ימים" הושמד ואין מידע על חייה כאדם וכאישה. היא מתועדת כדמות היסטורית בעלת תפקיד ותו לא. הדמות הגבוהה הזו במובן הרוחני ולא רק בפיזיות שלה, מלווה את עם ישראל כסמל של עוצמה נשית, וכהשראה לאומץ, לאמונה, וליכולת לדבוק בנתיב, סמל לידיעה פנימית עמוקה וליכולת ראייה את העתיד, וזאת למרות שאין תיעוד אודותיה מעבר למה שמוזכר בספר שופטים בפרקים ד', ה'. היא שייכת למשפחת נשמות קדושה ואמיצה אשר התנדבה להיות בשליחות האל ולשרת את האנושות בעִתות משבר ומלחמה כדי להביא להתמרה בתדר כדור הארץ ולבטא את ההגנה האלוהית על עם ישראל באופן פיזי. בין העָצְמִיוֹת שלה: ז'אן ד'ארק –ביטוי של אומץ ואמונה בוערת שסללה דרך לניצחון צרפת על הבריטים, רחל האם כסמל לרוך, תבונה, אימהיות וחמלה. עוד ידובר בה ויוודעו פרטים נוספים על אישה מדהימה ואמיצה זו כשתבשיל העת לכך. מתוך הרבעון "משפחת הנשר הלבן"
© כל הזכויות שמורות לאליסולריה אל 2000.
ספרות-הגות - מדור
על נשים בהיסטוריה מאת אליסולריה
אל: |
|
|
לקבלת תחזית
