דברים שכתבתי ביום ו', 16/4/2004..
בדף
זה, הראשון בפרוייקט "פריחתה של האהבה", כתבתי מילים
אלה אשר נכתבו גם בפורומים.
יסלחו
לי כל אותם אנשים יקרים ששחור לא נעים להם, אנשי אורה סומא בעיקר, על כך
שכתבתי את הדף על רקע שחור.
הדף
נכתב על רקע שחור בעקבות מה שראיתי בראשי בסיום הסרט "השתלטות הרשע".
שדה
שרוף וחרוך שבמרכזו פורח פרח.
אני
מודה שכל מילה כאן נכתבת בעצב לא קטן.
בעקבות הסרט עליו אכתוב כאן בהמשך עלו במוחי קללות על היטלר, מחשבות של
חוסר סלחנות לכל גרמניה הנאצית שהיתה וגם זו של היום, ועוד מיני מחשבות בעלות אנרגיות
שאינן חיוביות.
אני מקווה שבעזרתכם אוכל להמיר לפחות חלק מהעצב ומהכעס הללו בחיזוק
האהבה האמיתית שבי וגם להעצים את האהבה האמיתית שבכם.
אתמול
והיום צפיתי בסרט "השתלטות הרשע" בערוץ 1.
סרט על
חייו של היטלר מילדותו ועד לתקופה שלאחר עלייתו לשלטון.
לפני
כשלוש שנים ביקרתי במוזיאון השואה בוושינגטון. בביקור זה שמעתי שמטרת
המוזיאון היא לא רק להנציח את השואה אלא בעיקר להנציח את הרשע.
אין
שחור שלי לבן.
אין טוב
בלי רע.
מטרת
המוזיאון היא לסייע בהשתלטות האהבה על ידי הצגת הרשע במלוא קיצוניותו
ההרסנית, את הרשע והשנאה הקיצוניים והקטלניים ביותר שהיו אי פעם.
לגרום
לכך ששואה לא תחזור לעולם
(אבל איך בדיוק?)
בשנים
האחרונות אני מוצא את עצמי עצוב מאוד בימי הזיכרון ובעיקר ביום הזיכרון
לשואת היהודים, ועם הזמן השאלה מתעצמת בראשי:
"לאיזו מטרה כל כך חשוב
להנציח את מה שקרה?"
שום מוח
אנושי לא יכול להבין את גודל הטרגדיה.
שבעה
מליון יהודים, צוענים, הומואים, נכים ומתנגדי המשטר הנאצי נרצחו. מתוכם
יותר ממיליון וחצי ילדים.
תודה
ענקית לסטיבן שפילברג על הפרוייקט האדיר שהוא יזם לפני כמה שנים – להנציח
את הסיפורים, את שמות האנשים, את השנאה..
תודה
למוזיאון יד ושם.
תודה
למוזיאון השואה בוושינגטון.
תודה
למוזיאון השואה בבוקרסט (אם אני לא טועה..)
במוזיאון השואה בוושינגטון קיבלתי 3 סיפרונים קטנטנים שעד היום נמצאים
איתי. כל אחד מהסיפרונים מתאר
בקצרה את חייו של איש/ה
יהודי/ה שנרצח בשואה.
אבל למה
כל זה נועד?
האם כל זה נועד
אך ורק כדי
לזכור את החיים שהיו ונקטעו בגלל שנאה שכל כך לא מובנת לנו?
בשעת
לילה מאוחרת זו חשבתי על פרוייקט "פריחתה של האהבה" בפורומים ובפורטל לקראת יום הזיכרון
לשואה.
אין
שחור בלי לבן.
יום
הזיכרון לאהבה.
אני לא
יודע מה בדיוק יהיה בפרוייקט "פריחתה של האהבה".
בינתיים
איישם את הרעיון הראשון שעלה במוחי.
אני
מזמין כל אחת ואחד מכם לכתוב בפורום "אהבה אוניברסלית" על אהבה ושנאה
בהקשר ליום הזיכרון לשואה. לנסות ולענות על השאלות ששאלתי כאן. לשאול
שאלות נוספות. להביע...
את
ההתכתבויות אעביר לדפי הפרויקט "פריחתה של האהבה" ולא אתן להן לברוח לדפים
קודמים בפורום.
אשמח
לקבל רעיונות נוספים.
אני מאחל הצלחה
לפרוייקט ומייחל להצלחתו.
באהבה,
שלומי סאני.
פורום אהבה אוניברסלית
לקבלת תחזית
