אל תתביישו לאהוב
/
ערן רובינשטיין
לפני מספר שנים נסעתי לדנמרק.
חופשה רומנטית.
דבר הוביל לדבר ומה שהחל כחופשה
חלומית הפך לרצף מפגשים חברתיים בלתי נעימים בעליל. לא אלאה אתכם בפרטים, רק אספר
שחשתי רדוף, נשפט בחומרה. חשתי שאיש לא מבין אותי ושאף אחד גם לא ממש מנסה. אין
דרך בה אוכל להעלות את תחושותי דאז על הדף גם אם כן אכנס לפרטים אישיים וגם אם
אקדיש למטרה זו מאה אלף מילים. דעו רק שחשתי רע ולבד. באותו שבוע למדתי גם שלעולם
איני לבד. את הנחמה שלי מצאתי עמוק בפנים. מתחת לעני שבכו לא מעט, עמוק מתחת
לכאב, מצאתי חיבוק חם שלעולם לא נעלם.
את החיבוק הזה מצאתי לא רק
בפנים. בטיולים ביערות המקסימים שמילאו את האזור הכפרי בו שכנתי, ואפילו בגינה
המטופחת של מארחי, מצאתי חברים מסוג שונה. לא היו להם ידיים רגליים או פה לדבר
בו, אבל הייתה בהם יכולת אדירה לאהוב, לשתוק יחד, ולעולם לא לשפוט. לעולם לא
להתנות את אהבתם. בביקור זה החלה מערכת היחסים שלי עם עולם הצומח.
גיליתי כי העצים הדשא ושיחי
הוורדים היו שם כל אימת שנזקקתי להם מוכנים תמיד להקשיב ולהעניק המון אהבה, יופי
וניחוחות נעימים. גיליתי גם כי יש בהם חכמה רבה ואם רק הייתי מוכן להקשיב לימדו
אותי חבריי החדשים שיעורים נפלאים.
עץ לדוגמה, נתפס בעניי למומחה
ממקור ראשון בכל מה שקשור בקרקוע, יציבות, שפע ואהבה. עצים מזכירים לי כי אם
ברצוני לצמוח מעלה מעלה אל האור חייב אני להיות בעל שורש איתן ומעמיק באדמה. הם
מלמדים אותי כיצד לעמוד איתן ושליו כשבעולם החיצוני חולפות להן במחזוריות נצחית
ארבע עונות שזורות תנאי אקלים קשים. הם מלמדים אותי כיצד ליצור פירות מהסוג
המיוחד רק לי ולהעניק אותם לכל המבקש ללא תנאי. והם מלמדים אותי יופי ושלווה.
נסו פעם לחבק עץ. חבקו אותו
בשקט. באריכות. הניחו את לבכם עליו והקשיבו לשלו. לטפו אותו והעריצו את היופי
הזורח ממנו. אין הדבר שונה מלחבק אדם אהוב.
כל כך הרבה יופי ושלווה יש
בעולם! גם ברחובות תל אביב מוכי הפיח יש מאות עצים, אלפי שיחים ואין ספור חיות
נפלאות. שימו לבכם אליהם!!! צאו לרחוב. מצאו עץ שמחייך אליכם. הרפו מחשבות כגון
'מה יחשבו עלי עשרות האנשים הנמצאים גם הם בשדרת רוטשילד ביום יפה זה' וגשו לעשות
הכרות עם חברכם החדש.
אל תחלפו על יופי בחטף. אל תנעצו
מבט בצעדיכם הפוגשים במדרכה. ולמען השם אל תתביישו לאהוב!
בברכה,
ערן רובינשטיין,
-
לקבלת תחזית
